אילה חסון, הזנחת ילדים, הזנחת ילדים בפנימיה, חדשות, מוסדות משרד הרווחה, פנימיות משרד הרווחה, פנימיית יובלים כפר סבא משרד הרווחה

מדריך לשעבר בפנימיית 'יובלים' בכפר סבא חושף עדויות קשות

תחקיר 'ידיעות אחרונות' חושף עדויות קשות של שימוש וסחר סמים, מפגשי מין עם נערות מרקע קשה ותלונות על אלימות, בריונות, מזון ירוד ועוד, בפנימיית 'יובלים' בכפר סבא. יצחק טיים, מדריך לשעבר בפנימיה, נזכר באירועים הקשים – האזינו , 103fm , עם אילה חסון , 08/03/2018

אילה חסון, הונאות פרקליטות המדינה, המרכז לרפואה משפטית, חדשות, פרקליטות, פרקליטות המדינה, שיבוש הליכי משפט, שיבוש חוות דעת רפואית, תחקיר פרקליטות

דו"ח פתולוגי – תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

שופט מקיא על חשוד
פרקליט

"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.

מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

אילה חסון, הלומי קרב, טיפול פסיכיאטרי לחיילים, פנטוטל, רומי נוימרק

טיפול פסיכיאטרי לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום כיפור

חדשות 10 – תיעוד מיוחד: הטיפול השנוי במחלוקת שניתן לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים , 5/11/2016 , רומי נוימרק
חיילים רבים שחזרו בהלם קרב ממלחמת יום הכיפורים טופלו על ידי הזרקת חומר כימי בשם "פנטוטל", ובאמצעות הרופאים שטיפלו בהם הם "הוחזרו" לזירת הקרב. "השמיעו לי בטייפ קולות וצרחות של אנשים. הפכנו להיות שפני ניסיון, לא תפקדתי", סיפר הלום הקרב סיני באומן שטופל בשיטה הזו

מאות ואלפי לוחמי צה"ל סבלו מהלם קרב במלחמת יום כיפור, חלקם גם הלכו לקבל טיפול – ולחלקם הוזרק פנטוטל, חומר שנוי במחלוקת שנועד להחזיר אותם למראות הקרב כדי לנסות להתגבר על הטראומה, אך כך נוצרה להם טראומה נוספת.

המדינה לא ידעה אז כיצד להתמודד עם אלפי הנפגעים שהציפו את בתי החולים. באחד המתקנים הצבאיים המאולתרים שבהם רוכזו הלומי הרב שאיש לא ידע איך לטפל בהם, החליטו הרופאים ליישם עליהם טיפול ניסיוני שמבוסס על מחקר אמריקני מימי מלחמת העולם השנייה, ואפשרו לבמאית סוזן סונטאג להיכנס לחדר הטיפול כדי לתעד את הטיפול – והתוצאה הסופית הייתה הסרט התיעודי "הארצות המובטחות".

חייל שעובר טיפול בשיטת "פנטוטל" צילום: חדשות 10

במהלך הטיפול משתמשים בחומרים כימיים שמוזרקים לתוך הוורידים של המטופלים, וכך הם מוכנים למצב מתון של טרנס. המטופלים חוזרים לשדה הקרב, הם "מדברים" עם חבריהם, רואים את הנשקים שסביבם ואנשים נהרגים, וכך הם מסוגלים לבטא באופן מלא את התחושות שהרגישו בזמן אמת בלי שדעתם תוסח, וכל זאת תחת השפעת הטיפול שאורך בין 10 דקות לשעה וחצי.

פרופסור רפי קרסו, שבזמן המלחמה היה רופא צעיר שגויס לאחד מאותם מתקנים צבאיים מאולתרים, אמר שכדי להכניס את המטופלים לסיטואציה המתבקשת, הרופאים היו יוצרים רעשי רקע מסביבם סדרכים שונות, למשל על ידי טלטול חוזר של מגירות או נתינת מכות לשולחנות סמוכים. "הצוות עצמו היה בסוג של בהלם קרב, אני בלילה הייתי חולם שמיגים מפציצים אותי", סיפר.

"היינו בשר תותחים ונשארנו בשר תותחים, הפכנו להיות שפני ניסיון בעזרתה האדיבה של זריקת הפנטוטל", מספר סיני באומן, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים שטופל בשיטה הזו. בזמן המלחמה היה באומן נשוי ואב טרי שישב בתוך נגמ"ש שספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט, כשארבעה מחבריו נהרגו בפיצוץ. "לא חזרתי הביתה, לא זיהיתי אף אחד. הייתי זומבי, הרגשתי שאני בגיהינום, לא תפקדתי. השמיעו לי בטייפ קולות, צרחות של אנשים. הרגשתי שאני הולך להישבר אבל אמרתי לעצמי שאם אשבר – אני אבוד".

הרופאים האמינו שעל המטופלים לחוות את הטראומה שוב כמה שיותר מהר כדי שיוכלו להחלים ממנה, אך לפי עדויות הנפגעים שטופלו בשיטה הזו בבית חולים שדה "פאיד" בסיני הוחזרו אחר כך ליחידתם, היישר לשטח. אחד מאותם מטופלים היה אריה ברק, שאלמנתו נאורה סיפרה כי הוא לא הצליח להשתקם, היה נכנס לקטטוניה ומאבד את הכרתו וגופו היה מתעוות כמו אצל חולה אפילפסיה, ובכל פעם שמישהו סביבו היה מדבר על מלחמה או שהוא היה רואה מדהים הוא היה משליך דברים בביתם ואפילו מרביץ. ברק הלך לעולמו ב-1997.

"גופו היה מתעוות" אריה ברק, שטופל בשיטה השנויה במחלוקת צילום: חדשות 10

"להגיד שזה היה ניסוי ואנחנו היינו כמו מנגלה… אני אמרתי עברנו את זה, אני עברתי את זה מאוד קשה וזה היה הכל, זה היה הטיפול הטוב ביותר בזמנו אבל הזמנים השתנו", אמר רופא בכיר בצוות שהזריק פנטוטל. "זה לא עניין אם זה היה ניסוי או אם יכולנו לעשות משהו אחר, לא. כי לא ידענו משהו אחר".

"משפחות של הלומי קרב נהרסות ומתמוטטות יחד איתם, מי יודעת כמה כמוני לא מדברים על זה? יש הרבה מתים מהלכים כאלה בינינו", אומרת ברק. "חייבים לומר למשפחות שדי כבר, הם כבר לא לבד. לרכז את כל הרשימות של מי שהוזרק ולהתעניין, זו לא בושה להתעניין אחרי 43 שנים". סיני באומן רוצה לבקש דבר אחד בלבד מהרופאים המטפלים: "תבקשו סליחה".

  רק רוצה שיבקשו ממנו סליחה. סיני באומן   צילום: חדשות 10
  רק רוצה שיבקשו ממנו סליחה. סיני באומן   צילום: חדשות 10 

חדשות 10 - תיעוד מיוחד: הטיפול השנוי במחלוקת שניתן לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים , 5/11/2016 , רומי נוימרק

אונס ילדים במשפחות אומנה, אילה חסון, יפעת גליק, משפחת אומנה, תחקיר משפחות אומנה, תחקיר משרד הרווחה

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה

מרץ 2015 – רשת ב – אילה חסון – תחקיר של יפעת גליק על אונס והתעללות בילדים במשפחות אומנה של משרד הרווחה. משרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירם במסגרות חוץ ביתיות לאונס והתעללות.
יפעת גליק: אנחנו נביא תמונת מצב של משפחות האומנה בשנים האחרונות בישראל, שצריך להסביר מה זה קודם כל משפחת אומנה בישראל? ילדים שחוו הזנחה אצל ההורים הביולוגיים והועברו למשפחות אומנה כדי שיתנו להם קורת גג, חום ואהבה ושיעניקו להם את הביטחון שהיה כל כך חסר להם, ואנחנו חושפים עדויות קשות מאוד של ילדים שעברו התעללות מינית מידי ההורים האומנים במשפחות האומנה, וכשניסינו להבין מה גרם לכל זה, מי שומר בעצם על הילדים האלה, הגענו לממצאים שבחלק מהמקרים שירותי האומנה בכלל לא מפוקחים על ידי משרד הרווחה.

אונס ילדים במשפחות אומנה, אילה חסון, התעללות בילדים, יפעת גליק, משפחת אומנה, תחקיר משרד הרווחה

משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

תחקיר ערוץ 1 – יפעת גליק: משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

תחקיר יפעת גליק "מבט" ערוץ 1: עדויות קשות על התעללות פיזית ומינית בילדים שנשלחו לאומנה, שמשרד הרווחה שאמור היה לפקח על הילדים – לא עשה זאת.
"את הפעם הראשונה אני לא זוכרת אבל אני זוכרת את המיליון פעמים שקרו. מפחיד אותי לפתוח את הדלת הזאת.
"אני לא מתביישת. אני לא עשיתי שום דבר. הם זה שהתעללו בי ופגעו בילדה קטנה".
העדויות הקשות שתשמעו לאורך התחקיר הזה היו מנת חלקן של הצעירות האלה במשך שנים. סיפורם המטלטל של הקורבנות הפגועים מלמד גם על העדר פיקוח של מערכת אחת, מסואבת מדי, אטומה מדי, שיכלה למנוע הזנחה והתעללויות מיניות.
בישראל כ- 3,000 ילדים שוהים אצל משפחות אומנה, שאמורות לטפל בהם במסירות. לצורך כך הן גם מקבלות תגמול כספי ממשרד הרווחה.
אנה מציגה אלבום תמונות:
"זאת אני".
– כשאת מסתכלת על הילדה הזאת, מה את חושבת עליה?
"שהייתה מחייכת בתמונות, חשבה שהכל בסדר אבל כלום לא בסדר. אני תמיד מחביאה אותו (את האלבום) לא להיזכר בילדות."
שמונה תמונות, זה כל מה שיש לה, לאנה, מילדותה המוקדמת. נולדה בברית המועצות להורים קשי יום, סבלה מהזנחה קשה ועלתה לישראל. בגיל 6 נשלחה לפנימייה משם למשפחה אומנת. חשבה שהנה סוף סוף תזכה לחיבוק.
"לפעמים אני יושבת ובלילות בוכה ונזכרת איך הם יכולים לקחת ילדה קטנה ולהתעלל בה ככה. מה יש לילדה קטנה? מה, חזה? מה? הכל קטן אצלה".
– את זוכרת את הפעם הראשונה?
"זוכרת. זוכרת ולא אשכח אף פעם".
אנה מספרת שהאב האומן שלה, שאמור היה להגן עליה, הוא גם האיש שפגע בה.
"זה התחיל בזה שהוא התחיל לגעת בי. אמרתי לו: אני לא רוצה. והוא הכריח. היה מראה לי סרטים כחולים. הייתי יושבת ולא מבינה מה קורה. הייתי קופאת, קופאת על הספה, קופאת. רציתי למות."
קולה של דנה – אביה האומן אנס אותה:
"אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שלוש. אבא שלי נפל לסמים, החליטו להעביר אותי לבית יתומים ומשם העבירו אותי למשפחת אומנה".
– כמה פעמים קרה מה שקרה?
מרץ 2015 – "מגיל 4 עד גיל 12, אי אפשר לספור. ידעתי שככה מתנהלים, ככה. זה היחסים בין הורים וילדים. לא ידעתי שמשהו לא בסדר. הייתי נבוכה, לא רציתי גם לפגוע בו כל הזמן, הרגשתי גם כאילו אני חייבת לו המון. בעצם בגיל 12 רק הבנתי ש… אחותי הגדולה דיברה אתי שאני ילדה בוגרת ואני צריכה לשמור על הגוף שלי. ופתאום הבנתי שמשהו לא בסדר. איך זה שאני צריכה לשמור על הגוף שלי, ובעצם מישהו נוגע בגוף שלי".

עו"ד רוני אלוני סדובניק: העובדות הסוציאליות שאמורות לעשות איזשהו פיקוח תקופתי פונות להורים האומנים לראות מה קורה עם הילד. ואם ההורים האומנים מנסים להסתיר מה באמת קורה לילד?

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: ילדה שנפגעת תקיפה מינית היא מפוחדת, מבוהלת. התוקף מן הסתם יושב לידה, היא בוודאי ובוודאי לא תאמר שום דבר.

אנה: "ילדה קטנה יושבת לידך. מה את בכלל שואלת את האימא, אם הכל בסדר? בטח היא תגיד שהכל בסדר! את לא רואה שילדה קטנה יושבת לידך, את לא תשאלי אותי אם הכל בסדר?"

אחד מכל 3 ילדים המתגוררים במשפחת אומנה לא נפגשים כלל עם עובדים סוציאליים. כך עולה ממחקר של מכון ברוקדייל, שמומן על ידי משרד הרווחה.

דנה: "היא הייתה יושבת עם האבא 10 דקות ופשוט הולכת".
– לא שאלה אותך איך אתצ מתאקלמת?
"לא, כלום".
יואה שורק – חוקרת מכון ברוקדייל: הם הסבירו שזה נובע גם מכך שיש להם זמן לפגוש משפחה פעם בחודש. ואז בביקור של שעה וחצי, לא מגיעים לזה.
עוד עולה מן המחקר כי כמחצית מן העובדים הסוציאליים שכבר נפגשים עם הילדים, אינם בעלי ניסיון כלל על פי הקריטריונים שקבע משרד הרווחה, לא כולן עברו גם הכשרה מתאימה לקראת התפקיד המורכב. 32% מהעובדים הסוציאליים מטפלים במספר ילדים גדול יותר משנקבע בתקנות.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: אני חושבת שזה ממש הזוי. אני הייתי מצפה שעל 10 ילדים יהיה עובד סוציאלי ופסיכולוגית, ממש מערכת.

עם נתונים כאלה, לא מפתיע שאצל אנה, דנה וגם במקרים נוספים נאלצים ילדים קטנים להתמודד בעצמם עם הטראומה בזמן שאנשי המקצוע לא מבחינים בסימני המצוקה.

ד"ר יעל קולסקי: יש ניואנסים שמאוד אופייניים והם בוודאי ובוודאי נמצאים יותר במקומות אחרים מאשר בתוך המשפחה. כלומר בגן או במשחקים עם חברות, וזה בעצם מה שצריך לבדוק אם רוצים לראות האם יש חשד לפגיעה מינית.

אנה: "הייתי צועקת וכועסת ולא רגועה והייתי מעיפה בבית ספר כיסא בגלל ה… שיראו, שישימו לב שאני עוברת משהו. כי לא יכולתי להתבטא בפה".

דנה: "אמרתי שלא טוב לי ושאני לא רוצה לחזור הביתה והזמינו אותו לשיחה, ו… אחר כך הוא יצא מהדלת, הוא לקח אותי הביתה והוא נתן לי עונש על זה שאני משקרת, ואמרו לי שאני משקרת".


אף שהרשויות לא האמינו לדנה, בסופו של דבר נחשפה הפגיעה המינית שעברה. נגד האב האומן נפתח תיק במשטרה ודנה, היא הורחקה משם. אלא שנוסף לדנה, "טופלו" תחת קורת הגג הזו עוד שני ילדים ואיש לא מיהר להוציאם מן הבית. כמה חודשים לאחר מכן, כשסוף סוף יצאו אף הם ממסגרת משפחת האומנה, התברר שהאב האומן תקף גם אותם.

נינה – אביה האומן אנס אותה: כלום! פשוט החזירו אותו הביתה, זה כאילו… את מבינה למה אני לא סומכת על אף אחד? אף אחד לא באמת מעניין אותו. לא באמת איכפת למישהו מה עובר, מה יכול לקרות שם במקומות כאלה? כשהייתי בת 13 זה התחיל. מה היה השיא? אני לא יכולה להגיד את זה".


רק כשנינה הייתה בחודשי הריון מתקדמים רשויות הרווחה התעוררו. בת 14 בלבד, ילדה נינה בן והוא נמסר מיד לאימוץ. מי שהכניס אותה להריון היה אביה האומן.

נינה: "בואי נגיד, אם היו שואלים אותי מה קורה בבית, הייתי אומרת. אבל… לא היה מישהו שבא ושאל והתעניין".


עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: אדם שהיה ידוע שהוא מובטל, אלכוהוליסט, בעל מחלת נפש, וממש משפחה לא מתפקדת. הוא אנס אותה במשך שנים, הוא לא שלח אותה לבית ספר, השתמשו בה כמשרתת של המשפחה.
אז מי בעצם קובע איזו משפחה תשמש משפחת אומנה? בשנת 2001 העביר משרד הרווחה את האחריות לטיפול בשירותי האומנה לגופים פרטיים, שאמורים לעבור מכרז. במילים אחרות: הפרטה. המשמעות: על כל ילד שמגיע למשפחה אומנת, מקבלים הגופים תשלום.

בפועל, טעויות קורות.

– אתם לא עברתם מכרז מ- 2001?

"נכון, נכון."

וכשמשרד הרווחה מודה שכמה מן הגופים לא עברו מכרז, מי קובע האם משפחה ראויה לשמש אומנת?

שלוה ליבוביץ, מפקחת אומנה ארצית משרד הרווחה (צוחקת): אני לא יודעת מה קורה שם. אני לא יודעת. אני לא נכנסתי לשם. אנחנו לא נכנסים למקום. אנחנו נכנסים רק למקומות, למשפחות, שבהם יש… שעברו מכרז. יכול להיות שמשפחות אולי אצלנו לא היו עוברים את תהליך הבדיקה, ויכול להיות שהליווי המקצועי… אני לא יודעת מה קורה שם.

הכשל בטיפול בילדי אומנה לא נגמר בהעדר פיקוח או ליווי מקצועי מתאים. מתחקיר יפעת גליק "יומן" עולה כי פגיעות בילדים מושתקות בחסות החוק.
ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה

ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק

עו"ד רותם אלוני דוידוב, מייצגת נפגעות עבירות מין: יש מנגנון שנקרא "ועדות פטור" שהן נותנות פטור מחובת דיווח כדי שרשויות הרווחה יוכלו לפתור את הבעיה בצורה טיפולית יותר ולא דרך מעורבות אקטיבית של המשטרה.

בשנת 2013 דנה הוועדה המיוחדת בכ- 1,300 בקשות לפטור מחוובת דיווח על פגיעה. כמחציתן קיבלו פטור קבוע. נתונים דומים התקבלו בשנים הקודמות.

שלוה ליבוביץ מפקחת אומנה: חלק גדול מהתיקים לא באים לידי ביטוי בצד הפלילי.

מה הקריטריונים לקבלת פטור מדיווח למשטרה על הורים שמתעללים בילדים, אתם שואלים? בתשובה רשמית של משרד המשפטים נאמר לנו כי קיימת טיוטה למיסוד הקריטריונים אך זו טרם אושרה באופן סופי.

עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: המצב הנפשי שלהם בהעדר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, מידרדר, הולך ומידרדר, והם פשוט הופכים אחר כך להיות כלי שבור שקשה מאוד בכלל לתקן אותו.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית:נדיר מאוד שמישהי תשתקם. וגם אם היא תשתקם, זה יקח שנים ארוכות מאוד, מאוד ארוכות של טיפול.
אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק

אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק
אביה האומן של נינה הורשע באינוס, דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה.
נינה: "זה משפיע על המון דברים. על חיי חברה, על הזוגיות, על קושי לבטוח באנשים, להסתובב בחוץ, בערב".

אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו

אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו. צילום מסך מהתחקיר
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר, היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו.
דנה: "מבחינתי כל אדם יש לו איזה אינטרס או רצון לפגוע, אני לא מאמינה בעצמי. רוצה להאמין שזה יקרה יום אחד."

המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה

המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה. צילום מסך מתוך התחקיר
המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה, לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה.
"אנה: לא רק שפגעו בי והורידו בי את האמון, אני מורידה את העיניים. אני לא מסוגלת להסתכל בעיניים של בנאדם, כי אני לא מאמינה בו. אני אומרת לעצמי: תאמיני בעצמך".
אנה שקועה בחובות עד צוואר. בימים אלה היא עובדת בניקיון אבל חולמת יום אחד להיות קוסמטיקאית.
אנה: "לפעמים אני, כן, נשברת. כל בוקר לקום ולשרוד, ועוד לשרוד, ועוד לשרוד. ודי, כמה אפשר? כמה אפשר לשרוד?"

אילה חסון, הוצאת ילדים מהבית, יוסי נקר, משפחת אומנה, פשעי משרד הרווחה

חוה לוי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון – חוה לוי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם.
לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד…
מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה.
כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?

יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.

משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם – מרב בטיטו – יתומי הרווחה – פברואר 2008

אילה חסון, הוצאת ילדים מהבית, יוסי נקר, מסוגלות הורית, סחר בילדים

פקידת סעד ארצית חוה לוי מסבירה מהי מסוגלות הורית

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות.
חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.
חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות.
חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם.
התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.