איום, אלימות שופטים, בית משפט לענייני משפחה, חותמת גומי, עובד אליאס, פקידת סעד

עובד אליאס או עובד אלילים

עובד אליאס או עובד אלילים
עובד אליאס או עובד אלילים

דצמבר 2016 – עובד אליאס מכפיף משפחות לפקידות סעד.

אם הנאצים במאה הקודמת השתמשו בהכרזת מצב חירום כדי לאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם נגד אוכלוסיות שלמות ללא עוול בכפם, הרי במדינת ישראל שנת 2016 אין צורך לרשויות הרווחה להכריז מצב חירום משום ששופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי של פקידות הסעד.

דוגמא לכך משמשת החלטת שופט המשפחה עובד אליאס (ראה להלן) מיום ה- 2.8.206: "מובהר בזאת כי האב אינו יכול שלא לשתף פעולה עם פקידת הסעד ודי בכך כדי לשקול מתן פסק דין לפיו יוצאו הקטינים ממשמורתו"
במילים אחרות "אם האב לא יציית לפקידת הסעד היא תוציא ילדיו מחזקתו" ולמעשה זהו הרס המשפחה. עובד אליאס אינו מוציא צו כזה או אחר כגון צו הסדרי ראיה או צו לטיפולים כזה או אחר אלא מצווה על האב באופן גורף לציית לפקידת הסעד.

עובד אליאס הוציא החלטה פושעת פוגעת בערכי הדמוקרטיה. ע"פ תפיסתו המעוותת של עובד אליאס בית משפט יכול לחייב אזרחי מדינה לציית לפקידים ולא רק לצווים.
כל פקיד סעד על פי עובד אליאס יכול לקבל סמכויות סטטוטוריות לעתידה של משפחה.
עובד אליאס מבזה את מערכת המשפט. התנהגותו הפושעת חמורה במיוחד בשל העובדה שהתנהלותו המעוותת נעשתה בדלתיים סגורות.

להוסף חטא על פשע הוציא עובד אליאס החלטה נוספת (ראה להלן) ב- 26.12.2013 ובה קבע כי לאב לא תינתן אפשרות לזמן את פקידת הסעד לחקירה בבית משפט או להביא חוות דעת פרטית של פסיכולוג: "לא מצאתי להיעתר לחקור את פקידת הסעד ואף לא מצאתי לאפשר להמציא לתיק חוות דעת פרטית של פסיכולוג"

עובד אליאס מצווה על האבא לציית לפקידת הסעד ולא ילקחו ממנו ילדיו
עובד אליאס מצווה על האבא לציית לפקידת הסעד ולא ילקחו ממנו ילדיו

עובד אליאס אינו מאפשר לאבא לחקור את פקידת הסעד ולהביא חוות פסיכולוג פרטי
עובד אליאס אינו מאפשר לאבא לחקור את פקידת הסעד ולהביא חוות פסיכולוג פרטי

מודעות פרסומת
איום, אלי שלזינגר, העלבת עובד ציבור, מחאה פוליטית, פגיעה בפרטיות, פרקליט המדינה, שי ניצן

שי ניצן – התנהלות חרדתית ואלימה נגד מוחה פוליטי

דצמבר 2015 – בושה לפרקליטות: זוכה 'תוקף' שי ניצן – התיק שהחל בקול רעש גדול ועם בקשה למעצר עד תום ההליכים – הסתיים בזיכוי כמעט מוחלט
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015

להורדת הכרעת הדין הקלק כאן

ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.

תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.

האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.

לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.

יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.

ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר – סנגורו של גרונר.

התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.

כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.

לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.

לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.

בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.

השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.

מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015
מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015