הונאות משרד הרווחה, הטלוויזיה החברתית, חדשות, עם הפנים לקהילה, פרופ. אסתר הרצוג

עם הפנים לקהילה או פיקציית רשויות הרווחה לעוד תקציבים

מניפולציות משרד הרווחה לסחוט תקציבים ומשאבים. רשויות הרווחה מציגים מצגת שווא פרוייקט "עם הפנים לקהילה" שבו הם אמורים לטפל בילדים בקהילה במקום במוסדות חוץ ביתיים כגון פנימיות אומנה אמוץ, ועוד.בפועל כמות הילדים שנתלשים מביתם בעלייה ומשפחות נוספות מטופלות בכפייה בפקוייקט "עם הפנים לקהילה".

הטלביזיה החברתית – 1.02.2017 – עם הפנים לקהילה, האמנם?

תמלול הכתבה:

קריינות: הביקורות הגוברות בשנים האחרונות על הקלות בה מוציאים ילדים מחזקת הוריהם לפנימיות, אומנה או אימוץ, הובילה את אגפי הרווחה להקים מרכזי הורים-ילדים, כחלק מהשירותים החברתיים ברשויות המקומיות. אם יתמזל מזלם, הורים לילדים בסיכון יקבלו הזדמנות לזכות בטיפולל משפחתי וליווי מקצועי בתוכנית "עם הפנים לקהילה".

נטלי: אמרו לנו להרחיק ילד מהבית ולגורל שלו אחר כך לא ידענו, של משפחה מאמצת או של פנימייה, לא ידענו.

כתבת: מה קרה?

נטלי: בעיות בלימודים, בעיות בקשר בין החברים, בקליטה בבית ספר.

קריינות: בעקבות תלונות מבית הספר על התדרדרות בתפקודיו של בנה, הוצע לנטלי טיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים בראשון לציון כהזדמנותת אחרונה, לפני הרחקתו מחזקתה.

אפרת: משפחות שמגיעות אלינו, זה לפעמים נוראי מבחינתם, שאומרים להם שהילד אם לא יקרו שינויים בתקופת זמן שניתנה להם אז הם יחזרו לוועדה, והועדה תקבל איזה שהן החלטות על מסגרות חוץ ביתיות.

קריינות: אלכס, לקח את בנו תחת חסותו לאחר שש שנות גירושים. יחד הם מקבלים הכוונה לחיים משותפים.

אלכס: לפני איזה שנה ומשהו, פשוט התחיל להידרדר אל רחוב. לא רצה להיות בתוך הבית ביחד עם האמא. הגיע מצב שאי אפשר לסבול וזה כואבב הלב. האמת, אני פחדתי – זה הילד שלי, אמרתי אני צריך לעשות את זה. חייב.

קריינות: נטלי, אלכס והורים נוספים, קיבלו לא רק גלגל הצלה מפני הוצאת ילדיהם מחיק המשפחה, אלא גם ארגז כלים להמשך הדרך. הם מטופליםם על ידי מרכז הורים-ילדים, כחלק מהתכנית "עם הפנים לקהילה".

ורד רוטפוגל: התכנית "עם הפנים לקהילה" התחילה בשנת 2004, אבל מאז היא הפכה למדיניות. כשהתפישה הבסיסית של המשרד – שמקומו שלל הילד, המקום הטבעי שלו הוא בחיק משפחתו.

קריינות: בתחילת התוכנית "עם הפנים לקהילה" כ-45% מהכספים שהוקצו להוצאת ילדים מביתם הועברו להשקעה בתוך הקהילה. ההצלחה לאא האריכה ימים, והכוונות הטובות התמוססו בדרך. ב-2011 משרד הרווחה קיצץ בהקצאת המשאבים עבור פיתוח שירותים בקהילה. בראשון לציון ישנם כאלף ילדים בסיכון. כולם היו יכולים להפיק תועלת מרובה מטיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים, אך תקצוב מועט מגבילל את המרכז לטפל רק ב-100 נפשות בשנה.

אתי: גיהינום עלי האדמות זה מה שעובר עלי שבוע ללא בתי, מי מכסה אותה? מי זה שמלמד אותה? מי זה שמדבר איתה?

קריינות: מזלה של אתי לא שפר עליה. במקום מגוריה לא קיים מרכז הורים-ילדים שנותן מעטפת כמו זו שבראשון לציון. במקום זאת, הרווחה הציעהה לאתי טיפול עם בתה הקטנה במרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות.

אתי: כשבתי הייתה בכיתה א', אני הוזמנתי לרווחה. זרקו לי כבדרך אגב ובזלזול מה, איזה פתק על השולחן וטענו שאני ארוץ לרבי מברך עם ביתי, שהיה ידוע לי שברבי מברך יש מבנה שנותן טיפול פסיכיאטרי שהוא לאנשים. אז לא הלכתי.

קריינות: מכיוון שאתי לא הלכה לטיפול המוצע והמצב של בתה החמיר, היא נלקחה ממנה לפנימייה. פרופ' אסתר הרצוג מהעמותה לזכויות ילדים הורים טוענת שלרווחה אין כוונה אמתית לשיקום ילדים בסיכון בתוך הקהילה.

אסתר הרצוג: אם הייתה פה מדיניות, של מה שמשרד העבודה והרווחה קרא ב-2004, הם הוציאו חוברת אז שנקראה "עם הפנים לקהילה" ואם הם היו באמת ממשיכים, והם התחילו בזה, והכוונות של אלה שיזמו והגו את התוכנית היו כנות אני מאמינה, אבל אם הם באמת היו ממשיכים עם זה אז הסיפור היה נראה אחרת לגמרי. אני קראתי פרוטוקול של הכנסת שבו מנהלת מחלקת הרווחה בראשון לציון אומרת "טוב, אצלנו ראש העיר לא רוצה להוציא ילדים" ואז כולם מתיישרים הם לא מוציאים ילדים, כמעט אולי. אף אחד שם בתוך הוועדה לא רוצה לשמוע אותה, ממש משתיקים אותה. ולאיפה הולכים התקציבים? הם הולכים לעוד ועוד מכסות של הוצאת ילדים כי הלובי, הלובי של אותם ארגונים של מועצה לשלום הילד והמועצה לילד החוסה – הלובי שלהם מאוד מאוד חזק.

קריינות: בראשון לציון המגמה היא נגד הוצאת ילדים מביתם. מאז 2011, העירייה מחזירה לרווחה את הכסף שנשאר להם מהתקציב שמיועד להוצאה חוץ ביתית, בזמן שילדים בסיכון נותרים בביתם ללא טיפול קהילתי נאות.

בתיה וענונו: יש לנו רשימת המתנה, גם לפה למרכז הזה, גם למועדוניות יש לנו רשימות המתנה אדירות. על כל נגיד ילד שאנחנו מקבלים יש עוד שני ילדים שנותרים בהמתנה.

קריינות: כיום, כעשור לאחר יישום התכנית "עם הפנים לקהילה", שליש מהרשויות בארץ אינן מפנות תקציבים שיועדו להוצאה חוץ ביתית לטובת טיפול בילדים ובמשפחות בתוך הקהילה. משתמע שגורלו של ילד בסיכון תלוי בראש ובראשונה במקום מגוריו.

אתי: הבת שלי בת 10, חייכנית, ילדה מקסימה ואנחנו מחכים לה בבית.

סוף תמלול הכתבה: עם הפנים לקהילה, האמנם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s