בית חולים קפלן, ויצו, יהודית כהן, תעודת פטירת תינוק במעון ויצו

התינוקות "נפטרו" במעון ויצו יום לאחר לידתם – דרכי רמיה מוסדות ויצו והמדינה לסחר בתינוקות בשנות ה- 60

יהודית כהן ילדה בשנות ה- 60 שני תינוקות בבית חולים קפלן רחובות. התינוקות נעלמו מבית החולים והמדינה הנפיקה לה תעודות פטירה (ראה התעודות בהמשך) ליום אחרי הלידה. מקום הפטירה הנו מעון ויצו . יהודית ובעלה לא ראו מעולם גופות התינוקות או קבריהם.
מדובר במנגנון משומן לחטיפת תינוקות וסחר בהם המורכב ממשרדי ממשלה ואגודות ועמותות כויצ"ו. מנגנון פשע זה מתרץ פשעיו במונחי פולחן ומרמה כגון "טובת הילד", "עבודת קודש" אולם בפועל מחריב משפחות משיקוליו הזרים

להלן קטע מהכתבה "איפה התאומים שלי?" , גלעד מורג , ידיעות ראשון , 6.5.2011
את יום הלידה כהן זוכרות במדויק: 14 באוקטובר 1962 , התאריך המוטבע בתעודת הלידה שאותה היא ממהרת להציג. "הייתי בחודש תשיעי, המתנתי שמשה יחזור מהעבודה ונסענו יחדיו במונית לבית חולים באזור מרכז.
בשעה 18:00 הגענו, ערכו לי בדיקות והתברר שהלידה קרובה. ביקשו ממשה לעזוב הביתה כי אני נכנסת לחדר לידה. הצירים נמשכו בערך עד 02:00 ואז נולד הבן הבכור שלי.
מיד אחריו, מספרת כהן, האחות צעקה: "יש עוד אחד! אני רואה ראש נוסף". ליהודית נולדו באותו יום תאומים.
"בכיתי מהתרגשות"
"אמרו לי ששניהם מאותה שלייה ושהם קצת קטנים", היא נזכרת. "נשארתי בחדר לידה וכעבור זמן מה החזירו אותם בעריסת תינוקות ושמו ליד המיטה שלי. ראיתי אותם ובכיתי מהתרגשות. שיער ראשם היה מלא, שחור, יפה ומבריק, עיניים כחולות. לאחד היה סימן כחול ברגל שנוצר מהלחץ. הם נראו בריאים לחלוטין".
זו הייתה גם הפעם האחרונה שיהודית תראה את שני בניה. "השעה הייתה בערך 05:00 לפנות בוקר שלקחו אותי לחדר התאוששות ללא הילדים. בחדר היו עוד שלוש נשים שבירכו אותי, השמועה על התאומים פשטה בכל מחלקת היולדות", היא מספרת.
"בשעה 10:00 הביאו לנשים שלידי כל אחת את הילד שלה, ולי לא. שאלתי בתמימות 'היכן הילדים שלי? הם לא צריכים גם כן לאכול?'.
לדבריה, האחות אמרה כי הם נולדו קטנים ושהם מועברים לפגייה במוסד רפואי אחר. ההסבר היה כי בבית החולים אין אינקובטורים.
"שאלתי אם בעלי יוכל לגשת לשם לראות אותם, ונאמר לי שכן". כעבור שעה הגיעו אביה ובעלה לבית החולים: "התנשקנו, התחבקנו ואז הבחינו שאני בוכה, סיפרתי מה קרה. הם ניגשו לחדר האחיות ונאמר להם שהילדים כבר עברו למוסד רפואי אחר".
האב והבעל נסעו לעיר האחרת כדי לחפש את המקום אך ללא הצלחה. "הם היו עולים חדשים ולא דיברו עברית. משה דיבר רק טורקית ולאדינו", מספרת כהן. הם חזרו הביתה בידיים ריקות.

תעודות לידה ופטירת התינוקות

תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה

תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s