בית משפט לנוער, טיוח, לשכת הרווחה בת ים, מיכל קפלן רוקמן, משפחת אומנה

מיכל קפלן רוקמן סגנית נשיאת בית משפט לנוער ת"א – טיוח אונס קטין במשפחת אומנה

שופטת נוער מיכל קפלן רוקמן - טיוח אונס קטין במשפחת אומנה
מיכל קפלן רוקמן – טיוח אונס ילד באומנה
השופטת מיכל קפלן רוקמן מטיחת אונס ילד כבן 6 במשפחת אומנה.
יולי 2014 – החלטת השופטת מיכל קפלן רוקמן, הותירה אמא ואת עורך דינה, המומים מדרך התנהלותה, פעולותיה ושקריה.
ענייננו בקטין בן 6 שנים שהוצא בכפיה ממשמורת אימו על ידי לשכת הרווחה בת ים בשנת 2011, בטענה כי לאמא אין מסוגלות הורית לגדל אותו. לאמא 2 ילדים, והילד הגדול הושאר במשמורת האם ומתגורר עימה. האמא מנהלת מאבק משפטי להשבת בנה הקטן שנלקח ממנה שלא כדין.
בתחילת שנת 2014, בעת שפגשה האמא את בנה במרכז קשר מפוקח, סיפר הקטין לאימו בנוכחות עובדת סוציאלית ממרכז הקשר: "האומן נוגע לו בגוף ועושה לו מעשים לא נעימים עם הבולבול".
האמא נחרדה מדברי בנה והחלה לתחקר אותו מה עושה לו האומן. העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר, הפסיקה לאם את הביקור וטענה, כי הילד נסער וטובת הילד מחייבת לא לשוחח על דברי בנה.
מבועתת ומבוהלת הגישה האם תלונה במשטרת בת-ים נגד האומן ועל דברי בנה שבנה סיפר לה בנוכחות העובדת הסוציאלית של מרכז הקשר.
האם הגישה תביעה דחופה לבית המשפט, בה תיארה את מחזה האימים שסיפר לה בנה, תוך שהיא מגוללת, כי מאותו מפגש עם בנה, היא נגררה לסיוט חייה, ודרשה להחזיר את בנה למשמורתה.
תלונתה של האם טוייחה על ידי משטרת בת-ים ונאמר לה, כי מאחר והילד מוגדר כנזקק, הדיווחים על החקירה הועברו לעובדת הסוציאלית במשרד הרווחה בת-ים, ואילו משרד הרווחה בת-ים טענו, כי האומן מכחיש את טענות הילד, והשאירו את הילד אצל אותו אומן. במקביל, הופסקו הביקורים של האמא עם בנה במרכז הקשר, בטענה כי ביקורי הילד עם אימו, גוררים את הילד לספר לאימא שלו את הנעשה באומנה וזה לא לטובתו.
התנהלות משרד הרווחה בת-ים לכל אורך הדרך, מאופיינת ברמיה, חוסר רגישות והיעדר בושה: מי שביצע מעשי אינוס בקטין – ממשיך לפגוע בו, וכשהאמא פונה לתקשורת, בכלי היחיד העומד לרשותה: סיפור סיפורה האישי הכואב על בנה – נתקלת בדלתיים סגורות, כשהיא מאוימת שלא תפגוש יותר את בנה. העיניים קוראות – והבטן מתהפכת.
למסכת השקרים שהובילו להוצאת בנה של האם ממשמורתה על ידי משרד הרווחה בת-ים, מצטרפים כעת שקריה של פקידת הסעד לבית המשפט בכל הקשור לאונס הקטין אצל האומנה.
מיכל קפלן רוקמן, במקום לבדוק לעומק את טענות האם בדבר אונס בנה, פטרה את הפגיעה בקטין במשפט הסתמי:
"נושא הפגיעה המינית הנטענת – נבחן ובורר – דיווח מפורט הוגש, תלונה למשטרה הוגשה, קוימה חקירה מיוחדת ונדרש בית המשפט לנושא זה לבירור ממוקד, על מנת לוודא שנמצא הקטין במקום מוגן ונבחנה עניינית כנדרש התלונה.
בעניין זה בפני – תיעוד שיחתו של כב' השופט שילו ביהמ"ש מיום 12.3.2014 לצד עדכון מהרווחה מיום 10.3.14 והעתק התלונה שהוגשה למשטרה ודיווח אודות האירוע במרכז הקשר.
מעיון בכל אלו – נחה דעתי שנבדק וטופל הנושא".
לאור העובדה, כי תיק החקירה של המשטרה לא הובא לעיון בפני השופטת, לא ברור כיצד "נחה דעתה" שהנושא "טופל". הילד נשאר אצל אותו אומן הפוגע בו, ובמקביל הילד נותק מאימו, מרגע שדיווח לה על הפגיעה בו. זוהי השופטת וזוהי דרכה. מדובר בשופטת שפיה וליבה אינם אחד.
ההחלטה מחזיקה 3 עמודים העמוסים בפרשנויות הזויות של השופטת, שעה שמן המפורסמות הוא שבית המשפט יקבל ראיות ממשטרת ישראל אודות המקרה ולא דיווח חד סיטרי מפקידת הסעד שהוציאה לאם את הילד לאומנה והיא בעלת עניין לא להשיבו לאם.
מיכל קפלן רוקמן מקוששת עילות מן הגורן ומן היקב, ומבלי לבור את המוץ מן התבן, מעמיסה עילות שאינן מוסיפות נופך של כבוד להחלטת בית המשפט (די להזכיר בדוגמא את המשפט: "העדר שינוי מקדם אצל המשיבה והן את ההצדקה להארכת דרכי הטיפול הנוכחיות נוכח מצבו המיטיב של הקטין במקום החסות אצל אומנה חסויה"), כדי להבין שהשופטת נגועה בשיקולים הזרים לטובת הילד ואמו. האמא מגדלת את בנה הבכור, מדוע היא טובה לגדל ילד אחד ואת הילד השני לאו?
השופטת אינה מפרטת עובדות בהחלטתה. כל ההחלטה היא טיעונים פופוליסטיים בגנות האימא מפי פקידת הסעד. נדמה שהשופטת מתבלבלת: כשהיא כותבת "נוכח מצבו המיטיב של הקטין במקום החסות אצל אומנה חסויה" – מצבו של הילד אינו מיטיב והוא חווה פגיעה מינית באומנה, כשבנוסף הוא אינו רואה את אמא שלו וגם לא את אחיו, וחמור מכל, הילד אינו מקבל טיפול לפגיעה המינית שהוא חווה מהאומן. מדובר במצב שלא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת.
מביך לקרוא את החלטת מיכל רוקמן קפלן שמצדיקה את המשך ניתוק הקטין מאימו בטענה שאינה מחזיקה כוס מים "העדר שינוי מקדם אצל המשיבה".
ונתהה, מהו "השינוי המקדם", שהיה גורם להשבת הקטין לאימו? דומה כי השופטת "שכחה" לרגע, כי האמא הביולוגית היא הדמות המיטיבה עם בנה ולא אומן זר שפוגע מינית בבנה של האם.
החלטת השופטת בהחלט מוזרה שכן קמה לה חובה מוסרית להשיב את הקטין לאימו משנותק ממנה ומאחיו בעוולה חמורה ולאור העובדה, כי האמא הוכיחה בראיות ובעדות עובדת סוציאלית ממרכז הקשר, כי בנה נפגע מינית באומנה, ובכל זאת השופטת מעוותת לחלוטין את המציאות ופועלת בניגוד לדין מתוך שיקולים זרים.
האמא כתבה לשופטת מכתב בו תיארה את היותה חסרת אונים מול הפגיעה בבנה. בקושי רב, באומץ, בצניעות – סיפרה את סיפורה האינטימי, חשפה תהליכים רגשיים ונפשיים שעברו עליה ועל בנה הבכור מאז שבנה הקטן נלקח מהם ותיארה וביקשה מהשופטת לשנות את רוע הגזירה ולהשיב לה את בנה. המכתב נכתב בדם לבה של האם.
מיכל קפלן רוקמן שופטת אטומה, החליטה כי קמה הצדקה להארכת הצווים להוצאת הקטין מאמו עד ליום 31.12.14.
ב"כ האם הודיע, כי יגיש ערעור על ההחלטה המקפחת.

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

מיכל קפלן רוקמן שופטת בימ"ש לנוער ת"א – ניתקה ילד מאימו ללא הצדקה והפקירה אותו לאונס באומנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s