אגרת מים, החלפת צרכנים, מי שבע, צריכה משותפת

מי שבע – דרישות לא מוצדקות לתשלום אגרת מים – מדוח נציבות תלונות הציבור מס' 40 שפורסם ביוני 2014

בנציבות תלונות הציבור התקבלו כמה תלונות על מי שבע – תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ (להלן – מי שבע). להלן תיאורן של שתי תלונות:

1. מתלוננת הלינה על אגרת מים מופרזת שנדרשה לשלם, בגין הצריכה המשותפת בבניין שבו היא מתגוררת[1]. בירור התלונה העלה כי בחשבון המים לתקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012 צוין כי הצריכה המשותפת בבניין הייתה 6.44 מ"ק לדייר, לעומת צריכה משותפת של כחצי מ"ק בממוצע לדייר לתקופת חיוב בחמש השנים שלפני כן. עוד העלה הבירור כי לאחר תקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012 נמדדה בבניין צריכה משותפת שלילית[2]. עקב כך החליף מי שבע את מד המים הראשי בבניין, ולאחר ההחלפה נמדדה צריכה משותפת של 0.35 מ"ק בלבד לדייר.

ואולם מי שבע לא שלח את מד המים שהוחלף לבדיקת תקינות, אף שלפי הוראות הדין[3], אם דרש צרכן לבצע בדיקות נוספות בעקבות צריכת מים חריגה, ובתקופת החיוב הראשונה אחרי הגשת הבקשה נמדדה צריכה חריגה, על התאגיד לשלוח את מד המים לבדיקה על חשבונו.

בעקבות התערבות הנציבות הודיע מי שבע כי לא יחייב את דיירי הבניין, ובכללם את המתלוננת, בתשלום בגין צריכה משותפת בתקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012.

2. מתלוננת אחרת נדרשה לשלם אגרת מים לשנת 2009 בגין דירה ששכרה, אף שלטענתה עזבה את הדירה עוד בשנת 2004. יצוין כי זמן מה לאחר שעזבה המתלוננת את הדירה היא נמכרה לבעלים חדשים.

המתלוננת המציאה למי שבע אישור, ולפיו היא גרה במְעוֹנית (הוסטל) משנת 2009. כמו כן המציאה המתלוננת לתאגיד את חוזה השכירות שנחתם עמה.

הבירור העלה כי לא בוצעה החלפת צרכנים בדירה לאחר המועד שבו עזבה אותה המתלוננת. עוד העלה הבירור כי בשנים 2011-2010 ביקשו הבעלים החדשים של הדירה לבצע החלפת צרכנים, אך מאחר שלא מסרו למי שבע את המסמכים הנדרשים לכך, לא בוצעה ההחלפה.

מי שבע הודיע למתלוננת כי עליה להמציא לו מסמכים המעידים על מכירת הדירה, אחרת לא יבוטל החוב. המתלוננת טענה כי מאחר ששכרה את הדירה ולא הייתה צד בעסקת מכירתה המסמכים הללו אינם ברשותה, והוסיפה כי אין לה קשר עם בעלי הדירה החדשים, ולפיכך היא אינה יכולה להיעזר בהם בעניין זה. על מנת לסייע למתלוננת ביקשה הנציבות מעיריית באר שבע למסור לה רשימה של מי שהחזיקו בדירה במשך השנים, ולאחר שבדקה את הרשימה מצאה כי המתלוננת אכן לא החזיקה בדירה בשנת 2009, השנה שבה נוצר החוב.

בעקבות תוצאות הבירור ביטל מי שבע את החוב שהושת עליה.

(712825, 711035)

[1] ההגדרה של צריכה משותפת לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011 (להלן – הכללים), היא "הפרשי מדידה", כלומר ההפרש בין הכמות שנמדדה בפרק זמן מסוים במד המים הראשי בנכס, ובין סך הכמויות שנמדדו בפרק זמן זה במדי המים השייכים לנכס.
 
[2] כלומר, צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי בבניין הייתה נמוכה מסך הצריכות שנמדדו במדי המים של הדירות בו.  

[3] סעיף 49 לכללים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s