חטיפת ילדים, מרינה סולודקין, סחר בילדים, עמותת עליה, פקידת סעד, פשעים נגד האנושות

המדינה אשמה בחטיפת ילדים – פשעים נגד האנושות בשם טובת הילד

המדינה אשמה בחטיפת ילדים  , אשר רוכברגר , ינואר 2014 , עבודה שחורה

פקידות הסעד נהנות מסמכויות וכח רבים מדי, ולעתים מוציאות ילדים מביתם פשוט כי הן יכולות 

המאמר מוקדש לזכרה של ח"כ ד"ר מרינה סולודקין

גילוי נאות: כותב שורות אלה מכיר את הנושא מזה כ- 5 שנים ופועל במסגרת עמותת "ע.ל.י.ה" והיה חבר בשדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות שפעלה בכנסת הקודמת ונוהלה ע"י ח"כ ד"ר מרינה סולודקין ז"ל.

אני מאוד שמח שכבר כמה ימים מתקיים דיון פורה בעקבות כתבת תחקיר שהתפרסמה ב"ישראל היום" ועסקה בהוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות ע"י פקידות הסעד לחוק הנוער .

בשורות הבאות אני מתכוון להתייחס אך ורק למקרים, כאשר מדובר בהוצאת ילדים ע"י פקידות סעד ממשפחות נורמטיביות. אין מחלוקת שבמידה ובמשפחה יש סמים או זנות או התעללות מינית או אחרת שמסכנת את הילד, קיימת חובה חוקית ומוסרית להצילו ולהוציאו מהמשפחה.

לדעתי הדיון במקום להתמקד בעיקר גלש לתחום היותר רגשי , שניתן לתמצתו בכך ש"האם פקידות הסעד הם מלאכים בדמות אדם או שמא מפלצות איומות?" מטבע הדברים המערכת והגילדה נכנסו אוטומטית למגננה ובמקום לדון במהות הנושא, התחילו להביא דוגמאות של מסירות נפש מצד אחד והאיומים והכפשות מהצד השני. כמובן שאני מתנגד בכל תוקף לאיומים באופן אישי, יחד עם זאת, אסור לראות בכל סוג של ביקורת עניין של הכפשה. הרי גם במקרים אחרים שלא קשורים לפקידות הסעד, נוכחנו לראות שיש למשל רופאים שמקבלים שוחד וזה לא אומר שכל הרופאים כאלה והיו שוטרים שפעלו בניגוד לחוק וזה לא אומר שכל המשטרה היא כזאת וראשי מס הכנה נכנסו לכלא וזה לא אומר שכל פקיד שומה הוא כזה. לכן קודם כל יש לצאת מנקודת הנחה שבין פקידות הסעד יש גם כאלה וגם כאלה. יתרה מזאת , אם לאחרונה לאחר מאבק עיקש ומתיש הוקם גוף ביקורת על פרקליטות, אז גם את פקידות הסעד מותר לבקר (דרך אגב לגביהן גוף כזה טרם הוקם).

לגופו של עניין- פקידת הסעד לא פועלת בחלל ריק, אלא במסגרת החוקים הקיימים וזאת אחת הבעיות המהותיות בכל עניין של הוצאת ילדים. ברוב המקרים אי-אפשר לטעון שפקידת סעד עוברת על החוק. הבעיה שהחוק נותן לה סמכויות נרחבות שמעוגנות בהגדרות מאו לא ברורות וניתנות לפרשנות בהתאם להשקפת עולמה. אז במקרים רבים פקידת סעד מנצלת את זה, כי היא יכולה, כי מותר לה.אני רוצה להביא כמה דוגמאות קטנות כדי להמחיש את דבריי. לאחרונה ניתן פס"ד בתיק של "פעוט המריבה", כאשר מדובר בהוצאת הילד ממשפחה והעברתו לאימוץ,כאשר בשלב מסוים דודתו הייתה מעוניינת לגדלו.

אני באופן אישי נכחתי בישיבת השדולה,כאשר הדודה הופיעה שם. במקרה הספציפי הזה ניתן להצביע לפחות על שתי בעיות שטמונות בחקיקה: קודם כל החוק לא מחייב להעדיף קודם כל את המשפחה המורחבת של הילד וחוץ מזה אין חובה שכל ההסכמות בין גורמי הרווחה והמשפחה תהיינה כתובות וחתומות ובכלל כל עניין הדיווח והרישום במקרים האלה טעון שיפור ניכר.

אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. כבר יותר מ- 20 שנה אנחנו חתמנו ואשררנו את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ובה יש הגדרות ברורות מה המדינה חייבת לעשות במקרים כאלה ואחרים ובה גם מוגדר מה זה טובת הילד.

לצערנו, אנחנו מצפצפים על האמנה הזו כמועל שאר האמנות שחתמנו,כי הושרש בתודעה הישראלית הביטוי הבן-גוריוני "אום שמום". במקביל, מוסדות האו"ם כה עסוקים בסכסוך הישראלי ערבי, שכמעט ולא מתייחסים לנושאים אחרים שקשורים לישראל. ללא התאמת החקיקה הישראלית לנורמות הבינלאומיות, הבעיה לא תיפתר.

כאשר גורמי הרווחה טוענים שבסופו של דבר ההחלטה להוציא את הילד היא החלטה שיפוטית, הם אומרים רק חצי אמת. השופט, וכל שופט ,יהיה מקצועי ככל שיהיה, הוא משפטן בהכשרתו ותפקידו להכריע האם המצב שבתיק הוא חוקי או בלתי חוקי. לצורך כך הוא נעזר באנשי מקצוע (תלוי בסוג של התיק) -רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים,רואי חשבון וגם פקידי-סעד.אני מסכים לחלוטין עם טענותיה של השופטת בדימוס חנה בן עמי,שמלכתחילה לשופט אין שום סיבה שלא להאמין לדעתה המקצועית ולכאורה נטולה כל עניין אישי של פקידת סעד (ובמאמר מוסגר בהתחשב בעומס התיקים שיש לכל שופט, הוא גם שמח לסגור את התיק כמה שיותר מהר). בואו לא נשכח שקורבנות מערכת הרווחה ברוב המקרים משתייכים לשכבות החלשות או המוחלשות שבמקרים רבים הם לא יכולים לשכור עורך דין ואם יתמזל מזלם והם קיבלו עו"ד מהסיוע המשפטי, זה לאו דווקא עו"ד שמתמחה בנושאים מסוג זה ולא תמיד הוא מוכן להתאמץ יותר מדי כי בסה"כ הוא מקבל שכר בצורה מאוד מוגדרת ומסוימת. המשפחות האלה לא תמיד מסוגלות להתבטא בצורה רהוטה ומנומסת וגם קשה לצפות לקור רוח מאימא שחטפו לה את הילד ולא נותנים לה לראות אותו. ברור שלפקידת סעד שמופיעה בפני שופטים כל שני וחמישי יש יתרון מובהק.

מפאת קוצר היריעה, אני רוצה להתייחס לעוד נקודה מאוד מהותית בכל הסיפור הזה. אחת הסיבות הנפוצות להוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות, היא המצב הסוציו-כלכלי של המשפחה. הטענה הנפוצה היא,שאם הילד יוצא מהבית ויוכנס לפנימיה, מצבו ישתפר. על פי הנתונים העדכניים ביותר של סוף שנת 2013 שהתקבלו ממשרד הרווחה, מתברר שהעלות שהיית הילד בפנימיה, היא כ- 17000 ש"ח לחודש. כדי להיות זהיר,אני אטען שברוב המקרים ולא בכולם, אילו המשפחה הנזקקת הייתה מקבלת רק 50% מהסכום הזה, זה היה פוטר הרבה בעיות והילד היה נשאר בחי משפחתו. במצב של היום, יוצא שגם המדינה מוציאה הון עתק להחזקת הילדים בפנימיות וגם המשפחה סובלת ומי שסובל הכי הרבה, זה הילד ולגבי כל החברה ניתן לומר שיצא שכרה בהפסדה תרתי משמע.

ברור שהנושא הזה הוא מאוד טעון מבחינה רגשית, יש בו הרבה היבטים אידיאולוגיים והוא קשור לכסף רב ביותר. ח"כ ד"ר מרינה סולודקין ז"ל הייתה הסנונית הראשונה שהתחילה לטפל בו ועד היום אף אחד לא הצליח לסתור את מה שהיא טענה בבחינת "המלך הוא עירום". עד היום אף אח מהח"כים טרם הרים את הכפפה, בין היתר משום שכל מי שיגע בזה יחטוף קיתונות של האשמות הקשות ביותר בכל עניין חוץ מאולי ברצח ארלוזורוב. יחד עם זאת יש לזכור שלפי הסטטיסטיקה, המגמה הזאת רק הולכת וגוברת והיא כבר מזמן לא קשורה רק לעולים או לתושבי שכונות העוני בעירות הפיתוח. כל עוד נמנעים מלדון בזה בגובה העיניים ולטפל בעיוותים הקיימים, הן בחקיקה הראשית והן בנוהלי משרד הרווחה וכל עוד פקידות הסעד מרגישות שהן יכולות לעשות ככל שעולה על רוחם, כי הן מחוץ לביקורת- דעו שאף אחד מאזרחי המדינה מנוע היום מלומר "לי זה לא יקרה".

צפרא דוויק – איגוד העובדים הסוציאלים: פשעים נגד האנושות לקידום אינטרסים של עובדים סוציאליים

קישורים:

"יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 – אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'….

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….
דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה – דצמבר 2013 – מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s