בית משפט לנוער, ועדת החלטה, חותמת גומי, כשלים, לשכת רווחה, מבקר המדינה, מוטי וינטר, משפחת אומנה, פנימיה

משרד הרווחה – ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

ועדת החלטה
ועדת החלטה

ועדת החלטה היא מסגרת בין-מקצועית המתכנסת בלשכת הרווחה. הנורמה המקובלת היא שלוועדת ההחלטה סמכויות סטטוטוריות בקביעת גורלו של קטין לרבות הוצאתו מביתו ממשמורת הוריו והעברתו למסגרת חות ביתית כגון: פנימיה, משפחת אומנה, השירות למען הילד (להליך אימוץ) ועוד. ועדת ההחלטה אינה כפופה לסדר דין או דיני ראיות ובתי משפט לנוער וערכאות מעליהם רואים המלצותיה כסוף פסוק. 
נוכחות ההורים אינה מחוייבת ע"פ הנוהל בתע"ס 8.9, וכל עובד בקהילה הקשור בילד וסבור שהוא בסיכון יכול לזמן ועדת החלטה: פקיד סעד, עובדים סוציאליים בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות, אחיות מורות, יועצות וכו'.
משתתפים בה הגורמים המטפלים ישירות בילד ובמשפחתו, וכן אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון – חינוך ובריאות. הוועדה משמשת מסגרת לדיון מקצועי, לאבחון ולקבלת החלטה בעניינם של ילדים. הוועדה רשאית להחליט על המשך טיפול מעמיק בילד בחיק המשפחה במסגרת הקהילה, או על הוצאתו מהבית. תפקידה ודרכי עבודתה של ועדת החלטה מפורטים בתע"ס 8.9.
אוכלוסיית היעד של הוועדה הם ילדים ובני נוער (גילאי 0-18) אשר:
א. על אף העזרה הכלכלית והטיפולית הסבירה, אינם יכולים לגדול בבית הוריהם.
ב. נמצאים בטיפול בקהילה ולא חלה התקדמות בהשגת היעדים שנקבעו להם בתכנית הטיפול.
ג. מוצאם ממשפחות שיש בהן הפניות חוזרות למסגרות תומכות בקהילה ולא חל שיפור בתפקוד המשפחה.
ד. נזקקים לטיפול על-פי חוק הנוער.
ה. משפחתם מבקשת להשימם בפנימייה (לילדים עד גיל 12).
ו. נמצאים במסגרת חוץ- ביתיות ואחת לשנה דנים באפשרות חזרתם הביתה.
ז. נמצאים במצבי חירום.
.
פלייליסט על ועדות החלטה


.
ועדת ההחלטה מורכבת מנציגי השירותים המקומים: רכז הוועדה (עובד סוציאלי שמונה על ידי מנהל המחלקה לשירותיים חברתיים), העובד הסוציאלי ו/או פקיד הסעד שמטפל בילד ובמשפחה וכן ראש הצוות של העובד, נציג שירותי החינוך המקומיים, נציג שירותים טיפוליים בקהילה, נציגי השירותים הרלוונטים לדיון בעניינו של הילד (מורה, יועץ חינוכי וקצין ביקור סדיר)' נציגי השירותים הטיפוליים בקהילה (אחות התחנה לטיפול בילד, נציג התחנה לבריאות הנפש, נציג השירות הפסיכולוגי וכו'), נציגי שירותים רלוונטיים לדיון בעניינו של הילד (נציג השירות למען הילד, רופא מומחה וכו'). לעתים מוזמן גם הורה ביולוגי להשתתף בדיוני הוועדה, כדי להגביר את מעורבותו בהחלטות הקשורות לילד או כדי לברר סוגיות הקשורות במצבו של הילד. כמו כן, המפקח המחוזי לוקח חלק בוועדה בשלבי ההרצה ומצטרף בהמשך בהתאם לצורך. לעיתים מוזמן ההורה לקחת חלק בדיוני הוועדה.

.

תפקיד הוועדה: לאבחן את מצב הילד ואת מערכת היחסים שלו עם המשפחה ועם הסביבה, לבדוק דרכי טיפול, להחליט על דרך הטיפול המועדפת ולקבוע תוכנית טיפול מפורטת, לעקוב אחר יישום התוכנית ולרכז מידע שהצטבר בדיוני הוועדה בעניין צורכי הילדים.

הדיון בוועדה: על העובד הסוציאלי להכין דוח מפורט על מצבו של הילד לקראת הדיון בוועדת ההחלטה. לעתים נדרשת גם חוות דעת מקצועית של רופא, של פסיכולוג או של גורם מקצועי אחר. דוחות אלו הם הבסיס לדיוני הוועדה.

בהחלטת הוועדה מפורטים יעדי התוכנית הטיפולית, המסגרות המתאימות להשגת יעדים אלו (בקהילה או מחוץ לה) והטיפולים הנחוצים, ומצוין העובד האחראי ליישום התוכנית. מרכז הוועדה אחראי ליישום החלטות הוועדה.
הוצאת ילד מהבית: אם ההחלטה שהתקבלה בוועדת ההחלטה מחייבת את הוצאת הילד מהבית לטיפול במסגרת חוץ-ביתית (פנימייה או משפחת אומנה), חומר ועדת ההחלטה מועבר למפקח על ההשמה לשם מציאת מסגרת מתאימה לילד.
מעקב אחר מצב הילד: במקרה שמתקבלת החלטה להוציא ילד מהבית, לטווח קצר או לטווח ארוך, העובד הסוציאלי נדרש לעקוב אחר מצבו של הילד ואחר התפתחותו במסגרת החדשה ולטפל במשפחתו – לסייע להורים להתמודד עם הניתוק מהילד, לטפל בגורמים שהביאו להרחקת הילד מהבית ולסייע בפיתוח דפוסי התנהגות חדשים אשר יאפשרו את החזרת הילד לביתו בלי לסכן אותו.
הנחיות משרד הרווחה מחייבות את שירותי הרווחה לנסות לשקם את המשפחה הטבעית כדי שהילד יוכל להישאר בבית.

כשלים בועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית:

  1. ניגוד עניינים של הרשות המקומית- ועדת ההחלטה ופקיד הסעד מורכבת בעיקר מאנשים המקבלים משכורתם מהרשות המקומית. החלטה לטיפול במסגרת הקהילתית תעמיס על תקציב העיריה, לעיריה אינטרס ל'זרוק' את האחריות התקציבית על משרד הרווחה, לכן יש לחצים על הועדה להוציא את ה'בעיה' מחוץ לקהילה כלומר לפנימיה של משרד הרווחה. במסמך: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז למחקר בכנסת נכתב: 'לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב (רב התקציב מוקצה לפנימיות במקום לטיפול בקהילה) יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה".'
  2. ניגוד עניינים של חברי ועדת ההחלטה – אם יחליטו חברי הועדה כי הקטין ישאר בקהילה הרי הם או חלקם יצטרכו לפקח על הטיפול בו, לעומת זאת אם ישלח לפנימיה הפיקוח הנדרש מהם יהיה פחות בהרבה וכך יהיה להם פחות עומס בעבודה.
  3. ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי – פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המופיע בועדת ההחלטה, ולפי ממצאיו מקבלת הועדה החלטות הוא מלשכת הרווחה של הרשות המקומית שבה גר הקטין/חסוי. פקיד הסעד ו/או העו"ס יעדיפו לכוון לטיפול אשר ידרוש מהם בעתיד מינימום פיקוח. לפיכך ימליצו על פנימיה, אימוץ סגור, אומנה וכו'.
  4. תיעוד החלטות הוועדות, העדר שקיפות – בדוח מבקר המדינה נבחנו ועדות החלטה בארבע לשכות רווחה. נמצא כי ל-14 ילדים (מתוך 39) לא נמצא בתיק תיעוד על החלטת ועדת ההחלטה לשים את הילד באומנה.
  5. נטיה להוצאת קטין/חסוי מהבית – במחקר של מכון ברוקדייל נמצא כי ועדות החלטה מסויימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. נמצא כי יותר ממחצית הילדים מובאים לוועדות ההחלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או לשם דיון חוזר.
  6. מעקב אחר ביצוע ההחלטות ותוצאותיהן – בדוח מבקר המדינה נמצא כי בארבע לשכות הרווחה שנבדקו – ברוב תיקי הילדים לא נמצא תיעוד של קיום ועדות הערכה תקופתיות בתדירות שהתקנון לעבודה סוציאלית ("להלן: התע"ס") קבע, אף על-פי שהילדים שהו באומנה שנים אחדות.
  7. תפקידי הרכזים והכשרתם – במחקר של מכון ברוקדייל נמצא כי הרכזים ממלאים בפועל רק חלק מהתפקידים הנתפסים כניהול הדיון המקצועי. לכן הומלץ להגדיר ולהבהיר את תפקיד הרכזים כאחראים על תפקוד הוועדות. כמו כן, לאחר שנמצא כי לא כל הרכזים עברו קורס מרכזי ועדות (כפי שמורה התע"ס) הומלץ על מתן הכשרה בסיסית לרכזי הוועדות.
  8. קיום פער בין אוכלוסיית היעד המוצהרת של ועדות ההחלטה לבין הילדים והמשפחות המובאים בפועל לדיוני הוועדות – ממחקר מכון ברוקדייל עולה, כי רוב הילדים שעניינם נדון, נמצאים במצבי סיכון חמורים בעוד ילדים אחרים השייכים לאוכלוסיית היעד אינם מובאים לוועדות. לכן, הומלץ להגדיר באופן ברור מצבים המחייבים הפניה לוועדות. הומלץ לשקול מי הם הילדים שעבורם דיון רב מקצועי חשוב על-מנת לתכנן תוכנית התערבות מועילה, תוך לקיחה בחשבון את המגבלות הנובעות מהיקף ועדות ההחלטה והמשאבים העומדים לרשותם.
  9. קשיים בנוגע להשתתפותם של ההורים בוועדות החלטה – במחקר של מכון ברוקדייל, נמצאו קשיים, הן בנוגע להשתתפותם של ההורים בוועדות והן בהשתתפותם של הילדים. לכן, הומלץ על גיבוש תפיסה מקצועית בנוגע לשיתופם, תוך הצגת מידע אודות הילד ומשפחתו וכן מתן הכשרה לחברי הוועדה לשם הקניית המיומנויות הנדרשות לניהול הדיון עם הורים וילדים.
  10. שיתוף ההורים בדיונים הנערכים בבתי המשפט – בדוח שנתי 48 של מבקר המדינה נכתב כי אמנם פקידי הסעד רואים את טובת הקטין לנגד עיניהם, אולם, בדרך כלל האחראי לקטין (כרגיל – ההורה) אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו מקבל את התסקיר לפני הדיון. אין לו גם זכות ערעור כאשר התסקיר אינו ערוך לפי הוראות חוק סדרי דין. לדעת מבקר המדינה, קשה להפריד בין טובת ההורה (שאינו הקריטריון הקובע), מזה, לבין טובת הקטין, מזה. כרגיל טובת הילד היא לשהות בבית הוריו, אך אם הורה אינו מיוצג ואינו מקבל את התסקיר, יתכן שלא ידע להעלות טענות שהיו משנות את החלטת בית-המשפט, כך שבסופו של דבר לא ניתנת ההחלטה הנבונה ביותר לטובת הקטין.
    ד"ר אסתר הרצוג טוענת כי בית המשפט נותן אמון רב בעובדים הסוציאליים, ומניח שהם חסרי משוא פנים, אשר לנגד עיניהם עומדת רק טובת הקטין. מצב זה מאפשר להקל על מי שנושא בנטל האחריות במקרה של החלטה שגויה. לדבריה, הבעיה נובעת מכך שהעובדים הסוציאליים פועלים בשיתוף עם עמיתיהם במערכת ובעיקר עם הממונים עליהם בתוך המחלקות וברמות המחוז והמדינה. כמו כן, מערכת הרווחה פועלת בתיאום עם מערכות שלטון נוספות כמו בתי המשפט, המשטרה, השירות הפסיכולוגי ועוד. קשרי גומלין אלה ויחסי החליפין בין מערכות השלטון מצמיחים חזית רחבה וחזקה של עובדי מדינה בתחומים שונים של טיפול באוכלוסייה, פיקוח עלייה וניהול אורחות חייה. כאשר פונה מקבל טיפול בלתי הוגן הוא מגלה שהמערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הבירוקרטי.
  11. הקטין ומשפחתו זכאים לנציג מטעמם – לועדת החלטה אין שום עיגון חוקי כלשהו ואין היא מחויבת לשתף את ההורה ו/או נציג מטעמו בדיוניה למרות שמדובר בהחלטות גורליות עבור המשפחה.
  12. בית המשפט חותמת גומי – בפועל בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער מוגבלים לחלוטין מול ועדות מקצועיות אלו וכמעט בכל המקרים מאשרים את החלטותיהם. ניתן לומר כי ההחלטה הגורלית על חיי המשפחה נתקבלה ע"י גוף (ועדת החלטה) ללא שום סדר דין חוקי כלשהו.
  13. קיום ניגוד אינטרסים הנובעים מסמיכות ארגונית של הגוף האחראי על הוצאת ילדים מהבית והגוף האחראי על העברת ילדים לאימוץ. טענה נוספת של ד"ר הרצוג היא כי העובדים הסוציאליים כפופים לרשות שלטונית אחת שבידה הסמכות להוציא ילדים "בסיכון" מחזקת הוריהם, מחד גיסא, ולהעביר ילדים לאימוץ, מאידך גיסא. הסמיכות הארגונית של שתי הפעולות מהוות ניגוד אינטרסים.
סיכום
מבקר המדינה קובע בסיכום הדוח (מסמך רקע לדיון בנושא ועדות החלטה) כי ועדות ההחלטה וועדות ההערכה התקופתיות אמורות להיות מפגש מקצועי של כל הגורמים המטפלים בילד ובמשפחתו, על-סמך החלפת מידע בין המשתתפים, אבחון מעמיק, הערכת מצב הילד, משפחתו וסביבתו והגדרת הבעיה, עליהם להחליט על דרך הטיפול המועדפת ולקבוע תוכנית טיפולית מפורטת. מכאן, שסיכומי ועדות ההחלטה וועדות ההערכה – מלבד היותם מסמך מינהלי המאשר השמה, או המשך השמה חוץ-ביתית – אמורים לתת בידי המטפלים גם הנחיות טיפוליות שיקומיות, כולל הערכות זמן לביצוע. העדר דיונים רצופים של ועדות הערכה ואי מתן הנחיות למטפלים בהתאם, מונעים טיפול מיטבי בילד ובמשפחתו, ועלולים לפגום באיכות הטיפול בילד.

קישורים:

1 thought on “משרד הרווחה – ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית”

  1. בועדת ההחלטה 15 אנשים מהרווחה אני ההיתי לבד מול כולם פקידות הסעד צעקו עלי ואימו לקחת את כל ילדי ואם לא אעזוב יקחו את ילדי אחד אחד פקידת הסעד היא אישתו של השופט נוער בוקובסקי והעוו"ס החתים אותי באיומים כי אם לא אחתום לא אקבל עזרה לילדה בעודו מסתיר ממני את המסמך השלם והתסקיר לא ניתן לי מעולם ולא העתק ממנו .ברווחת עמק חפר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s