חדשות, יואב יצחק, שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים, יואב יצחק , news1 , 24.07.2015

עו"ד שוורץ מפיץ בדותות ומפר צווים ומכפיש ומטריד שורה של גורמים, כולל עורכי דין שוורץ לא נמנע משימוש בשפת ביבים ומשיגור איומים ואף משיגור מסרונים המטילים דופי בשופט תוך התייחסות לנטיותיו המיניות של אותו שופט שוורץ זוכה מחמת הספק מכתב אישום שהוגש נגדו, שבו הואשם באיומים על רעייתו "בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו לה כי ירצח אותה…", אך השופטת קבעה לגביו: "… לא התרשמתי שהנאשם חף מכל פשע והמתלוננת לכאורה העלילה עליו עלילות בדים"

ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בהפקרות. הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים. התנהלותו מעלה שאלות בדבר כשירותו לשמש עורך דין. כך כתבנו ברשימה שפרסמנו כאן ביום 22.07.15 (שהתייחסה להתנהלותו כלפי בחורה אחת), ובאותה עת לא ידענו עד כמה חמורה וקיצונית התנהגותו של עו"ד שוורץ נגד גורמים רבים.

בעקבות זאת הובא לידיעתנו מידע חמור עוד יותר, ממנו עולה כי עו"ד שוורץ מתנהל בבריונות ובשפת ביבים ואף באלימות גם נגד לקוחות, עורכי דין ואפילו נגד שופטים. גורמים בכירים בלשכת עורכי הדין מודעים לתופעה זו, וזו תטופל, ככל הידוע, בכפוף לתלונות שיוגשו נגד עו"ד שוורץ.

הכפשות ומניפולציות סדרתיות

המדובר בסדרה ארוכה של פעולות מצד עו"ד שוורץ (חלק מהן גם נגד הח"מ, בתגובה כביכול לפרסום הכתבה), הכוללות: הטרדות חוזרות ונשנות בטלפון; שיגור הודעות SMS ו/או הודעות דוא"ל הזויות ומניפולטיביות הכוללות המצאות בעניינים שונים; איומים מפורשים המהווים עבירה פלילית לפיהם יפרסם מידע הנוגע לפרטיותם של כמה גורמים במטרה לפגוע בהם ו/או במקורביהם; פרסומים מכפישים הזויים ושיקריים ברשת הפייסבוק; איומים סדרתיים לפיהם הוא יפרסם באופן זדוני מידע שיקרי במטרה מוצהרת להכפיש ולפגוע; איומים על עורכי דין לבל ייצגו לקוח מסוים, ועוד ועוד.

כמה גורמים שפנו ל-News1 בימים האחרונים הביעו בפני הח"מ דאגה ממעשיו המתמשכים וחסרי המעצורים. בפני הח"מ הובאו כמה מקבצים מהודעותיו/פרסומיו, המעידים כי שוורץ מתנהל באופן מעוות וחסר עכבות, המחייב את לשכת עורכי הדין לבחון את כשירותו לשמש עורך דין ולייצג לקוחות. מסיבות מובנות לא נצטט כאן את לכלוכיו הרבים, כולל איומיו המטורפים הנוגעים אפילו לקטינים.

1. השמצות נגד שופט

לידי הח"מ הובא, כדוגמה, מידע בדבר מסרונים ששיגר עו"ד שוורץ נגד שופט בית משפט שלום באזור תל אביב (שמו שמור במערכת, י.י.), שהטיל עליו הוצאות אישיות כתגובה להתנהלות בלתי תקינה. מסרונים אלה בגנות אותו שופט (ראו בהמשך צילום המסרונים – מסמך 1; מסמך 1, המשך), ששוגרו לעו"ד יניב מויאל, הופצו בנוסף לכמה גורמים נוספים.

שוורץ, שניסה באופן זדוני לפגוע בדמותו של אותו שופט, הטיל דופי בהחלטת השופט נגדו ונגד לקוחו וייחס זאת להעדפותיו המיניות של אותו שופט (צילום המסרון המלא הועבר על-ידי News1 לטיפול הנהלת בית המשפט, י.י.). המדובר בהתנהלות חמורה ביותר, המלמדת כי שוורץ פועל באופן הזוי ומעוות המחייב התערבות לשכת עורכי הדין.

(עידכון – 24.07.15 שעה 20:15)
זמן קצר לאחר החשיפה דנן ב-News1, שיגר שוורץ לידי הח"מ מכתב שבו הוא מאשים את הח"מ בזיוף מסרון מטעמו, כביכול… בכוונה לסכסך, כביכול, בינו לבין השופט. הנה-כי-כן, ולמרבה הצער – אין גבול לבדותות שממציא שוורץ.

אלא שגם בדותות אלה מתמוטטות שעות ספורות לאחר מכן: לידי הח"מ הובא מסרון חדש (ראו מסמך 2), ששוגר לעו"ד יניב מויאל שעות ספורות לאחר החשיפה כאן, ובו מאיים שוורץ ומוחה על שהמסרון המקורי (מסמך 1), שבו אכן נאמרו דבריו בגנות השופט, הגיע לידי הח"מ ופורסם ב-News1. במסרון אמר שוורץ, בין היתר: "… הלכת ומסרת לגורם שלישי".

2. איומי רצח – שור מועד

עו"ד שחר שוורץ מוכר בקרב גורמי התביעה בישראל כאדם מפוקפק. בשנת 2010 הוגש נגדו כתב אישום (ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ) באשמה שאיים על אשתו, אורית שוורץ, "בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו לה כי ירצח אותה, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה". שוורץ כפר בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, שהתברר בפני השופטת שרית זמיר.

שוורץ נחלץ בעור שיניו מהרשעה פלילית, בעיקר בגלל כשלי ומחדלי חוקרי המשטרה. השופטת זמיר קבעה, בין היתר, כי היחידה החוקרת לא גבתה עדות מעדת ראייה מרכזית. "אני רואה במחדל לחקור את עדת הראייה, מחדל משמעותי היורד לשורש החקירה". השופטת מתחה ביקורת גם על התביעה, בשל זאת שהגישה כתב אישום נגד שוורץ רק בגין מקרה אחד. כתבה השופטת (ציטוט):

בשולי הכרעת הדין אציין כי יותר מתמוהה העובדה כי למרות שהמתלוננת תיארה מספר אירועי אלימות במשטרה, בחרה התביעה להעמיד לדין את הנאשם רק על אירוע אחד – עבירת האיומים המתוארת בכתב האישום. בדיון בבית המשפט לא הובהרה הסיבה בגינה בחרה התביעה לבחור ולבודד אירוע אחד בלבד מתוך שלל האירועים אותם תיארה המתלוננת בחקירתה במשטרה, ולהעמיד לדין את הנאשם רק בגינו.

השופטת קובעת בהכרעת הדין, לאחר ששמעה את דברי בא-כוחו של הנאשם (לפיהם הדבר דווקא מעיד כי התביעה לא האמינה למתלוננת ולכן לא כללה את יתר המקרים בכתב האישום), כי העובדה שלא הוגש כתב אישום נגד הנאשם גם בגין יתר המקרים, חייבה התייחסות ומענה ענייני מצד המאשימה, אשר לא סופק. השופטת זיכתה את הנאשם מחמת הספק, אך קבעה לגביו, ואף מצאה לנכון להדגיש באותיות שמנות את הדברים שלהלן:

בסייפת הכרעת הדין אציין, כי גם גרסתו של הנאשם לא הותירה בי רושם חיובי, והיא אינה נקייה מספקות ותהיות.

בניגוד לרושם אותו ניסה ליצור הנאשם במהלך הדיון בפני, כגבר חלש וכנוע שנפל קורבן לבת-זוג אלימה וכוחנית, התרשמתי כי הנאשם הינו אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות, אשר הייתה לו תרומה מכרעת למערכת היחסים הקשה והעכורה עם המתלוננת.

במובן זה לא התרשמתי שהנאשם חף מכל פשע והמתלוננת לכאורה העלילה עליו עלילות בדים.

(ההדגשה במקור, י.י.)

ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ – הכרעת דין על איומים שחר שוורץ נגד אישתו

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

מסמך 1מסמך 2

נסמך 3

שחר שוורץ שפת ביבים

אורי שהם, חדשות, מוטי לייבל, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים, צבי זר

פרשת הבלוגרים: 169 יום במעצר – נדחה ערר מוטי לייבל בפני כב' השופט אורי שהם – 16.08.2017

16.08.2017 – החלטת כב' השופט אורי שהם בעניין ערר שהגיש מוטי לייבל על מעצרו הממושך כ- 6 חודשים ללא שהחל דיון ענייני בראיות נגדו.

לצפיה / הורדת החלטת הערר של מוטי לייבל הקלק כאן

את תגובת כב' שופט העליון אורי ניתן לתמצת בציטוט (סעיף 8): "עניינו של העורר דומה, גם אם לא זהה, לזה של הנאשם 3, הגם שמוסכם כי האשמות המיוחסות לנאשמת 1 חמורות יותר. לפיכך, אמת המידה, לצורך דיון והכרעה בבקשה דנן, תתבסס על ההחלטה שניתנה בהקשרו של הנאשם 3 (בש"פ 4410/17 זר נ' מדינת ישראל ( 21.6.2017 ) (להלן: עניין זר)). בהיעדר הבחנה של ממש בין העורר לבין הנאשם 3, אינני רואה טעם מבורר ליתן החלטות סותרות, במסגרת כתב אישום זה". כלומר כב' השופט הימן מפנה לנימוקים להחלטת כב' השופט דנצינגר בעניינו של זר.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

 

 

הונאות משרד הרווחה, חדשות, יחצנות הרווחה, יחצנות משרד הרווחה, עקיבא וייס

יחצנות משרד הרווחה ע"ח ניצולי השואה

התקציב הנעלם של משרד הרווחה , עקיבא ווייס , כאן ערוץ 1 , 13 באוגוסט 2017
משרד הרווחה הכריז בתשדיר חדש ברדיו על מימון טיפולי שיניים וחימום ביתי, אבל בלשכות הרווחה לא שמעו על זה


לאחרונה עלה בתחנות הרדיו תשדיר חדש של משרד הרווחה עם בשורה משמחת: "ניצולי השואה ובני המשפחות היקרים. העמדנו לפניכם תקציב תמיכה לטיפולי שיניים, מכשירי שמיעה, חימום ביתי, עזרה בציוד וריהוט או כל צורך מיוחד אחר. כל הוצאה כזאת תשולם במלואה על ידי המדינה. אנחנו כאן למענכם, למענה אנושי פנו ל-118 משרד העבודה והרווחה או באתר המשרד. נותנים באהבה לניצולי השואה".

בימים האחרונים הגיעו לידי "כאן באמת" תלונות מאזרחים, שפנו למספר הטלפון שפורסם בתשדיר וללשכות הרווחה בערים וגילו שאף אחד לא מכיר את המענק הזה.

"שמעתי את תשדיר הרדיו של משרד הרווחה וחשבתי שהוא רלוונטי למצבי", מספרת ורד (שם בדוי) ל"כאן באמת". "לאחרונה רמת השמיעה של אבא שלי ירדה משמעותית ואנחנו נאלצים לקנות לו מכשירי שמיעה, מדובר בהוצאה משמעותית של אלפי שקלים. פניתי למוקד שפורסם ברדיו ושם לא שמעו על המבצע או המענק שפורסם. במוקד הפנו אותי ללשכת הרווחה אבל גם שם לא שמעו על המענק המדובר, אם כי עזרו לנו במסגרת אחרת".

פנייה שלנו ללשכת הרווחה באזור בית הכרם בירושלים נתקלה בתגובה זהה. התקשרנו כדי לברר מהו התקציב, שלפי התשדיר החדש, יכול לקבל ניצול שואה שזקוק למכשיר שמיעה. בלשכה לא הכירו את התשדיר: "יש אצלנו בלשכה כל מיני עזרות כלכליות לקשישים ולניצולי שואה. לגבי התשדיר הספציפי הזה, אני לא יודעת על מה מדובר, אבל אין לי בעיה לברר את זה. עושים תשדירים על כל מיני הטבות שאנחנו לא מיודעים לגביהם, אבל תגיד לי יותר פרטים ונראה איך אני יכולה לעזור בכל זאת".
לא שמעת על התשדיר החדש?
"אני אישית לא. אני יכולה לשאול פה עובדים אחרים אם הם שמעו"

משרד הרווחה אמנם פועל כדי שהציבור יהיה מודע לזכויות שלו, אך בדרך מסתבר שהוא שכח לעדכן את העובדים שלו בכך.

אברהם הימן, בית משפט מחוזי תל אביב, חדשות, עו"ד יהונתן רבינוביץ', פרשת הבלוגרים, שחר שוורץ, תעודת חיסיון

פרשת הבלוגרים: דיון אברהם הימן 15.08.2017 בעניין תעודת חיסיון

אברהם הימן
אברהם הימן – בניגוד להלכת העליון?

15.08.2017 – דיון בבית משפט מחוזי בפני כבוד השופט אברהם הימן. הדיון היה אמור להתחיל בשעה 14:00 אך החל ב- 15:00. כב' השופט הימן ביקש בתחילת הדיון באופו מפתיע מכל הקהל לצאת מהאולם מאחר והדיון מתנהל בדלתיים סגורות אך חזר בו והקהל הוכנס לאולם.

במהלך הדיון ביקשה נאשמת 1: "אני מבקשת להוציא את זה שיושב באולם קורץ לי עיניים ועושה לי תנועות מגונות עו"ד שחר שוורץ. הוא מציק ושולח תנועות מגונות ושיעמוד לידו מאבטח. אף אחד לא מסתכל".

השופט העיר לה כי דיברה ללא רשות ומפריעה לדיון.

לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

במסגרת הדיון היום העלה עוה"ד יהונתן רבינוביץ (בא כוחה של לורי שם טוב) את הטענה שיש להוציא תעודת חסיון על חומרי חקירה שהמדינה לא מוכנה לחשוף, לכל המאוחר עד ליום הגשת כתב האישום ולצרף תעודה זו לחומר החקירה. המדינה לא דאגה עד היום להוצאת תעודת חסיון כזו והגישה בקשות להארכת מועד להוצאת תעודה זו שהתקבלו (מבלי שתינתן לנאשמת זכות תגובה לבקשות אלה). כביסוס לטענותיו ציטט עוה"ד רבינוביץ את בש"פ 687/96 (יורם גיל נ' מדינת ישראל) המתבסס על הלכת סיקסיק (ע"פ 1152/91). להלן חלק מקביעות בית המשפט העליון המחייבות כמובן את הערכאות המשפטיות הנמוכות יותר:

"התביעה חטאה איפוא לחובתה כלפי הנאשמים בכמה וכמה עניינים: ראשית לכול, בכך שלא כללה בחומר החקירה תעודת חיסיון על-פי דין לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט…".

להטעמת החשיבות אותה מייחס בית המשפט להנחיותיו לתביעה, בפרשת סיקסיק, נקט הנשיא שמגר – בפרשת דאוד – לשון אזהרה. כדבריו (שם):

"אני שב ומדגיש – ואף מזהיר – כי מחובת התביעה לנהוג לפי הקווים אשר אותם התווינו בפרשת סיקסיק …, וכי סטיה מן הקיום הקפדני של כללים אלה הפוגעת בהגנת הנאשם, עלולה להביא למסקנות לגבי תקינות ההליכים".

"מפרשת סיקסיק אכן נובע, שהגשת כתב-אישום מטילה חובה על התביעה להעמיד לעיון הנאשם את כל חומר החקירה הנוגע להאשמתו המצוי בידה. חובת הגילוי אמנם אינה תופשת לגבי "חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין", כמשמעו בסעיף 78 לחוק סדר הדין הפלילי. אך הנטל להראות שחובת הגילוי אינה חלה רובץ על התביעה, ומקום בו מבקשת התביעה להשתחרר מחובת הגילוי בטענת חיסיון, אין היא יוצאת ידי חובתה אלא בהצגתה של תעודת חיסיון ערוכה וחתומה כדין. הואיל וזכות העיון בחומר החקירה עומדת לנאשם מעת שהוגש נגדו כתב האישום, מוטל על התביעה להצטייד בתעודת החיסיון הדרושה לה מבעוד מועד, היינו לפני הגשת כתב האישום, ולכלול את התעודה במסגרת חומר החקירה הגלוי, בו יורשה הנאשם לעיין."

על סמך הלכות שנקבעו בבית המשפט העליון ביקש עוה"ד יהונתן רבינוביץ שלא לאפשר הארכת מועד נוספת להגשת תעודת החסיון.

השופט אברהם הימן החליט לדחות את דרישת יהונתן רבינוביץ ואפשר לתביעה 30 ימים נוספים להוצאת תעודת חסיון (אותה היתה אמורה להציג כבר ב 6.4.17!!) תוך שהוא קובע שהלכת בית המשפט העליון הנה רק בגדר הלכה שלא ממש מיושמת ובפרקטיקה נהוג לאפשר לתביעה להוציא תעודות חסיון גם במועדים מאוחרים יותר בניגוד להלכה מפורשת של ביהמ"ש העליון.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, לורי שם טוב, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, נווה תרצה, פרשת הבלוגרים

נווה תרצה: תנאים תת אנושיים בבידוד והפרדה

15.08.2017 – תנאים תת אנושיים של לורי שם טוב ואסירות בבית סוהר נווה תרצה. תנאי בידוד והפרדה שאינם ראויים למגורי אדם ויש לסגור מיד את המקום, אלו מסקנות ביקורות של לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית שביצעו ביקורות באגף ההפרדה והבידוד בבית סוהר נווה תרצה. החדרים בגודל 2 מטר על מטר, בחדר מיטה שירותים ומקלחת, ג'וקים נמלים וחתולים בחדר כל הזמן. שעה הפסקה ביום לבד, ניתוק מוחלט ואיסור יצירת קשר עם אסירות אחרות, ניתוק מוחלט ממבקרים ושיחות טלפון לחברים וקרובים.

בית תינוקות, בית תינוקות במעברת קדימה, חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק, חטיפת תינוקות, ילדי תימן, פרשת ילדי תימן, פשעים נגד האנושות, שולמית מליק, תמר קפלינסקי

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"

"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ… זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" – ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ – הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה". מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת – לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים – ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, הסנגוריה הציבורית, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, נווה תרצה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

בית סוהר נווה תרצה – דוח ביקור רשמי הסנגוריה הציבורית – 22.12.2014

ביום ה- 18.09.2014 ערכו עו"ד רעות קורוליק, ועו"ד עינת אוריאל מהסנגוריה הציבורית מחוז מרכז ביקור רשמי בבית סוהר נווה תרצה.

דוח ביקור הסנגוריה הציבורית בבית הסוהר נווה תרצה 18 ספטמבר 2014

במהלך הביקור נמצאו ליקויים חמורים במתקן ובניגוד לחוק ולפקודות:

  1. תיעוד לקוי של כבילת האסירות וכבילה אסורה כדבר שבשגרה, מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות ובחופש התנועה.
  2. חוסר זמינות של סוהרות, עובדות סוציאליות וטיפול רפואי.
  3. תנאי המחייה באגף ההפרדה והבידוד אינן מתיישבות עם הוראות החוק

עיקר הסיכום

התנאים באגף ההפרדה והבידוד קשים ואינם ראויים להחזקת אסירות ויש מקום לסגור את האגף לאלתר.
מדובר באגף ישן ומוזנח, התאים קטנים, אינם עומדים בדרישות החוק ואינם מאפשרים מחייה בכבוד. מדובר בתנאים בלתי הולמים, שאין הצדקה להחזיק בהם אסירות בהפרדה, בהשגחה, או בענישה לבטח כאשר מדובר באסירות הסובלות מבעייה פסיכיאטרית.
אנו חוזרים ומתריעים, כי החזקתן של אסירות באגף ההפרדה שלא בהתאם להוראות החוק והפקודה וללא מנגנוני הפיקוח המתאימים של שירות בתי הסוהר ובית המשפט אסורה ע"פ חוק!!!

להלן מספר דפים מהדו"ח

Document-page-001Document-page-013Document-page-014Document-page-015