בית משפט לענייני משפחה, דמי מזונות, חדשות, יוכבד גרינוולד רנד, לכל ילד יש שם, מוטי לייבל, מזונות, מחאה, מחאה מול בית שופט

מחאה מול בית השופטת יוכבד גרינוולד רנד

יוכבד גרינולד רנד
יוכבד גרינוולד רנד אמרה לאב לעבוד 24 שעות ביממה לשלם מזונות

פברואר 2017 – מחאה מול בית השופטת יוכבד גרינוולד רנד. השופטת יוכבד גרינוולד רנד – מאמינה בתום לב שאבא זה כספומט…

פוסקת לאדם שמרוויח 5,000 שקלים בחודש מזונות בגובה של 5,900 שקלים בחודש!

השופטת יוכבד גרינוולד רנד מנתקת הורים מהילדים שלהם כי יש לה כוח של אלוהים ומאחורי הדלתיים הסגורות…

לא עוד גרינוולד – מעתה כל ההתנהלות העבריינית שלך תצא החוצה!

אז הלכנו צוות "לכל ילד יש שם" כדי להזכיר לה מה היא עושה שם ומה היא אמורה לעשות.

ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, סדר יום עם קרן נויבך, קרן נויבך, ריקי כהן בנלולו, תעמולה

ריקי כהן בנלולו על ייצוג הורים בוועדות החלטה של משרד הרווחה

פברואר 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – ריקי כהן בנלולו על ייצוג הורים בוועדות החלטה על הוצאת ילדים מהבית.

משרד הרווחה זרוע הממסד לרצח עם החל מפרשת חטיפת ילדי תימן, ילדי הגזזת, ועד ימינו בתלישת ילדים וקשישים מביתם ומשפחת משיקולי תאוות בצע ו"קהילה נקיה".

משרד הרווחה אינו בוחל בסרטי תעמולה נגד הורים בבתי קברות של ילדים כדי להשחיר פניהם של הורים הנקרים בדרכו מאחורי הדלתיים הסגורות.

משרד הרווחה מיישם פשעיו באמצעות חקיקות אנכרוניסטיות הנעשות במחשכים שם הוא מיישם את הסמכויות הסטטוטוריות לתלישת הילדים מביתם ומשפחתם וגורם לשבר וקרע במשפחות.

משרד הרווחה מפקיר ילדים וקשישים במוסדותיו להזנחה והתעללות קשה הפוצעים אותם פיסית ונפשית לכל החיים.

ביטוח לאומי, חדשות, יעקב מזרחי, מבקר המדינה, מינהל הגבייה ביטוח לאומי, צו הגנה חושפי שחיתויות, שחיתות ביטוח לאומי

מבקר המדינה העניק צו הגנה ליעקב מזרחי על חשיפת שחיתות בביטוח הלאומי

חדשות 2 – יונה לייבזון , פברואר 2017
מבקר המדינה קיבל את טענתו של יעקב מזרחי, עובד בביטוח לאומי, כי פוטר על רקע תלונות שהעביר לראשי המוסד על חשד לשחיתות. מדובר בפעם הראשונה שמבקר המדינה יוסף שפירא מוציא "צו הגנה" בביטוח הלאומי.

מזרחי, מנהל אגף הגבייה ממעסיקים במנהל הגבייה של הביטוח הלאומי, טען לאי סדרים במחלקה. הוא טען שהמדינה לא פעלה נגד מעסיקים ששילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים ולא פעלה נגדם. עוד הוא טען כי אף מעורבת בעניין חברה חיצונית, שעובדת מול חברות שונות ורשויות, במטרה לעזור לעסקים להקטין את התשלום לביטוח הלאומי.

הפרשה הזו גם נבדקת ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה. המבקר קבע שמזרחי פוטר על רקע התלונות הללו והורה להחזירו לעבודה. מלשכתו של שר הרווחה חיים כץ, הממונה על הביטוח הלאומי, מסר כי הם הנחו את הביטוח הלאומי לפעול בהתאם למסקנותיו של המבקר.

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, טיפול סוציאלי, יעל אריאל, מדיניות משרד הרווחה

יעל אריאל מסבירה מדוע מסוכן לפנות לרשויות הרווחה

ערוץ 1 – פברואר 2017 – עובדת סוציאלית יעל אריאל שעבדה בעבר ברשויות הרווחה מסבירה על קריטריונים להוצאת הילדים מהבית: התעללות והזנחה, כאשר קריטריון ההזנחה אינו מצדיק במקרים מסוימים לדעתה הוצאת הילדים מהבית.

יעל אריאל מציינת כי אין ביכולתה של עובדת סוציאלית ברשויות הרווחה לסייע כלכלית או סיוע אחר מלבד הוצאת הילדים מהבית.

חדשות, חנה בן עמי, תסקיר, תסקיר סעד

השופטת חנה בן עמי על תסקירי פקידות הסעד

ערוץ 1 – פברואר 2017 – השופטת חנה בן עמי בעודה על כס המשפט פסקה והתריעה נגד התסקירים של רשויות הרווחה ואף פנתה בעניין למבקר המדינה.

השופטת חנה בן עמי: "לי יש קושי עם התסקירים האלה, זה כר פורה לטעויות. בסופו של יום החומר שיש בידיה (בידי פקידת בסעד) ושהיא יכולה לבסס המלצה הוא זעום. תסקיר שמבוסס על נתונים שנאספו מהשטח, זה היה מאוד נדיר. היה תסקיר שנקט עמדה…."

ADHD, הפרעת קשב, הפרעת קשב ריכוז, חדשות, חינוך, טיפול פסיכיאטרי לילדים, קן רובינסון, ריטלין

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם"

 קן רובינסון: "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת'" (צילום: Sebastiaan ter Burg, cc)
קן רובינסון – צילום: Sebastiaan ter Burg, cc

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז 32) , והמסר הוא כי טוב לאדם ללמוד לשלוט על רוחו ויצריו, ורבים הם הפתגמים האמרות והסיפורים בספר התנ"ך. ובימינו ישנם שרלטנים ובאות כוחם פקידות סעד ועובדות סוציאליות המכוונים לכיוון ההפוך בדרך של נטילת סמים פסיכיאטריים המנוונים את רוח האדם כדי לדכא יצריו. וכך אדם ללא רוח הופך להיות כבהמה ללא יכולת חשיבה או מנגנון עצמי לשלוט ברוח וביצר.

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם" -חוקר החינוך הנודע קן רובינסון חושב שבתי ספר הורסים יצירתיות וטוען כי ADHD היא בעצם מגפה פיקטיבית. "לא ייתכן שכל כך הרבה ילדים סובלים מהפרעה נפשית"

מרץ 2016 – xnet – הילה יגאל-איזון, ושי הרלב

דרק פראסוויני, נולד באנגליה בשבוע ה-25 להריונה של אמו. בגלל סיבוכים של אספקת חמצן בלידה הוא נולד עם עיוורון חלקי ואוטיזם עמוק. בתחילה לא נתנו לו סיכוי להגיע לגיל הנעורים. כשהגיע, חשבו שיחיה במוסדות כל חייו. באופן מקרי שם לב אחד ממטפליו שהוא מרוכז מאוד כשהוא שומע מוסיקת ג'אז. כשהושיבו אותו ליד פסנתר הוא התגלה כבעל שמיעה אבסולוטית ולאחר אימונים רבים, ניגן את אוסקר פיטרסון בצורה שהקשתה על אנשים להבדיל בינו לבין המקור. כיום הוא מופיע בהצלחה עצומה בקונצרטים ורסיטלים באולמות ברחבי אירופה. המגבלות הפיזיות והחברתיות של פראוויסני לא פגעו ביצירתיות המוסיקלית שלו, שהביאה אותו להצטיין בתחומו.

מה היה קורה ליצירתיות ולכישרון יוצאי הדופן של פראסוויני אילו היה נקלע למערכת החינוך המסורתית? לפי חוקר החינוך קן רובינסון כנראה שהוא היו נכשל ונפלט מהמערכת, יחד עם ילדי ה-ADHD וכל ילדי לקויות הלמידה למיניהם, שהיצירתיות שלהם והכישורים שלהם לא יבואו לידי ביטוי בבית הספר בשום שלב.

הרס היצירתיות

רבות נכתב על משנתו של חוקר החינוך הנודע קן רובינסון. למעשה, כשמדברים היום על חינוך, יש כמה מילות מפתח שחוזרות שוב ושוב: מערכת החינוך החדשנית של פינלנד, בעיית לימוד המתמטיקה, כיתות הפוכות, mooc (קורס פתוח, מקוון ורב משתתפים) וגם מרצה וחוקר בריטי מלא הומור, אהוב על רבים ומבוקר על ידי לא מעט – סר קן רובינסון.

רובינסון נולד בליברפול למשפחה מרובת ילדים וחלה כנער בפוליו. עם זאת, כמרצה הוא הפרפורמר הנצפה ביותר ברשת בכל הזמנים. שלוש הרצאותיו ב-TED היוקרתי זכו ליותר מרבע מיליארד צפיות – מספר דמיוני ששמור רק לכוכבי רוק. מעבר לכך שרובינסון מאוד משעשע ובעל הומור בריטי דק ומשובח, הוא יודע לספר אנקדוטות בפשטות וחן ולדון בנושא החינוך באופן עמוק וקליל כאחד. הרצאתו המפורסמת ביותר על הרס היצירתיות על ידי בתי הספר כה פופולארית, עד כדי כך שיאיר לפיד נחשד כי העתיק קטעים ממנה כשנשא נאום על החינוך בארץ.

רובינסון מתלוצץ בהרצאתו על הפער העמוק בין התדמית הגרועה שיש למורים ובין היחס שיש לרוב האנשים לחינוך, שמלווה ביראת כבוד. באחת מהאנקדוטות הוא מספר על מסיבה בה נשאל איש חינוך לעיסוקו (למרות שאנשי חינוך לא מוזמנים למסיבות, מהתל רובינסון). עם התשובה משתררת שתיקה. זאת בגלל שהחינוך, בהיותנו הורים, נוגע בנו באופן רציני ועמוק. חינוך ילדנו הוא בנפשנו.

ADHD אינה מגיפה

בנושא הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה – יש לרובינסון משנה מאוד ברורה, המאשימה לא מעט את מוסדות הלימוד המסורתיים וגם מקוממת לא מעט אנשים ומומחים מהתחום.

"אני לא אומר שהפרעת קשב וריכוז אינה קיימת", מדגיש רובינסון. "אבל היא צמחה לממדים מפלצתיים. כיום מדברים על 15% מן התלמידים. הטכנולוגיות הדיגיטליות שמתפתחות בקצב מסחרר משפיעות, אבל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים ממש על מגיפה", אומר רובינסון ומוסיף בציניות שהתופעה בהחלט עוזרת לפרנסתם. "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת' ואני יודע את זה כי ביליתי חלק מאוד גדול מראשית חיי כילד. עברתי בעצמי את כל הדבר הזה", מתבדח רובינסון ברצינות רבה.

"ADHD אינה מגיפה", טוען רובינסון ומתאר בספרו יום לימודים שגרתי בכיתה, שכולל פתיח של מורה עייף שמדקלם מספר הלימוד, עבודת כיתה רצופת הפרעות ודיון שבקושי מעניין את המורה, המחכה לצלצול הגואל. "אם תושיבו ילדים לעשות שעה אחר שעה, עבודה פקידותית ברמה הכי נחותה, אל תהיו מופתעים אם הם יתחילו להתנועע בעצבנות", הוא מצחיק שוב את הקהל.

מערכת שמדכאת כישורים

"בעבר הלא רחוק, למערכת החינוך לא היתה שום דרך להתמודד עם תלמידים כאלו", אומר רובינסון בהרצאתו הנודעת 'האם בתי ספר הורסים את היצירתיות'. הוא מזכיר שם את הכוריאוגרפית הנודעת ג'יליאן לין, שאחראית על מיוסיקל'ס מצליחים ונודעים כמו cats ופנטום האופרה. לין, שגדלה בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא הצליחה להתמקד ולתפקד בבית הספר הבריטי בו למדה. הלימודים העיוניים כלל לא עניינו אותה והדבר היחיד שגרם לה עונג היה להתנועע ולרקוד.

"לין לא אובחנה כבעלת ADHD כי אז ההפרעה הזאת פשוט עדיין לא נולדה", עוקץ רובינסון. בגיל 7, לאחר שחוותה תסכול עמוק מבית הספר, פגש אותה מטפל רגיש. הוא הפעיל רדיו, ראה אותה מתנועעת לצלילי המוסיקה ואמר להוריה: 'ללין אין שום בעיה. היא פשוט רקדנית'. רובינסון טוען כי בכל השנים הללו, על אף גילוי בעיות הקשב והריכוז וטכניקות רבות וענפות לטיפול בהן, עדיין מערכת החינוך כושלת בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות, הנובעות מהתסכול וחוסר המובנות שחווים תלמידים אלו. המערכת מצדה פותרת את הבעיה על ידי הפנייתם לכיתות טיפוליות.

סוגים רבים של אינטלגנציה

טענתו המרכזית של רובינסון היא שמערכת החינוך העיונית בכל העולם המערבי הישגית מאוד ומתואמת עם מערכת ההשכלה הגבוהה. היא מכשירה ילדים ונערים מגיל צעיר להתכוונן אל האקדמיה ואל הלימודים האקדמיים, אל הקולג'ים והאוניברסיטאות היוקרתיות. בית ספר כיום הוא יותר מתמיד סוכן תיווך היררכי של משאלת הלב הבורגנית: השכלה גבוהה, עבודה מצליחה, תגמול כספי – שמנוידים למעמד חברתי והצלחה. ומה בדבר התלמידים שלא מתאימים למסלול הזה, דוגמת פראוויסני ולין? הם ייפלטו ממנו, כי הם פשוט לא מתאימים לו.

"מערכת החינוך האנגלית השמרנית מצאה בעבר הרחוק פיתרון ל'בעיה' ותייגה אותה תחת לקויות שונות באינטליגנציה, דרך מבחנים ומבדקים", טוען רובינסון. לקויי הלמידה, הקשב והריכוז, נוידו יחד עם בני המעמד הנמוך אל המסלול המקצועי, שדיכא כל זיק יצירתי שהיה בהם.

"האינטליגנציה נתפשת כיום כשונה בתכלית ממה שידענו עליה בשנות ה-60 וה-70", אומר רובינסון. "יש כל כך הרבה סוגי אינטליגנציה שבעבר לא התייחסו אליהן: אינטליגנציה מרחבית, קינטית, מוסיקלית, תנועתית ובמקרים רבים, הן יכולות להיות קרש הצלה – הסיכוי והעתיד עבור תלמידים רבים שמתקשים עם תכנית הלימודים הסטנדרטית, שמדכאת באופן מתמשך את כישוריהם הייחודיים, עד כדי הריסה מוחלטת שלהם".

בתוך המבדקים המיושנים ברובם, האבחונים ובעיקר המערכת הבית ספרית, ברור שילדים ונערים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לא מוצאים את מקומם ומרגישים חלשים, דחויים ומתוסכלים לקום בכל יום לבית הספר ו"לבלות" בו רבע או שליש מחייהם.