אורי שהם, בית המשפט העליון, חדשות, לורי שם טוב, מעצר בלתי חוקי, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – השופט שהם ביקש מהעוררת שם טוב לבטל הערר

שהם
אורי שהם – מעצר בלתי חוקי

22.06.2017 – פרשת מעצרם של העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים כאלו ואחרים ברשת האינטרנט.העיתונאים ועוה"ד עצורים בניגוד לחוק כ- 116 ימים, הפרקליטות בוששת מלספק את כל חומר הראיות בתיק, ובית המשפט העליון מתפתל ומספק הסברים לא משכנעים מדוע העיתונאים צריכים להמשיך להיות כלואים במעצר בניגוד לחוק. גם הקראת כתב האישום בפני העיתונאים היתה פגומה והתעכבה לאורך זמן.

להלן החלטת כבוד השופט אורי שוהם מהעוררת לורי שם טוב לשחררה מהמעצר הלא חוקי הנמשך מזה חודשים אחדים. בקשת שהם נבעה מהחרפה הרובצת לפתחו של בית המשפט העליון המאפשר מעצרם הבלתי חוקי של הבלוגרים, בתואנות שונות ומשונות שאינן קבועות כחוק כגון: "ניצוץ ראייתי", "חומר ראיות רחב היקף"… ועוד תירוצים ככל שדמיון הפרקליטים והשופטים מאפשר. וכך כותב כבוד השופט שהם בהחלטתו:

 

בבית המשפט העליון  
  בש"פ  4311/17
לפני: כבוד השופט א' שהם  
העוררת: לורי שם טוב
  נ  ג  ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במ"ת 14280-04-17, מיום 23.5.2017, שניתנה על ידי כב' השופט א' היימן

בשם העוררת:                     עו"ד יהונתן רבינוביץ

בשם המשיבה:                    עו"ד עילית מידן

החלטה

ביום 21.6.2017, ניתנה החלטתו של בית משפט זה (השופט י' דנציגר) במסגרת ערר נפרד (בש"פ 4410/17) שהגיש מר צבי זר, שהוא הנאשם 3 בכתב האישום שהוגש גם נגד העוררת. במסגרת זו, התייחס השופט דנציגר גם לטענה בדבר אי-המצאת כלל חומרי החקירה לסניגוריהם של הנאשמים בתיק. בהחלטה האמורה, קבע בית משפט זה כדלקמן:

"אין חולק כי המצב המצוי בו המשיבה טרם העבירה את חומרי החקירה לידי העורר ויתר הנאשמים, אינו מצב ראוי כלל ועיקר. גם בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכך שפרק הזמן שחלף, בו טרם נמסרו חומרי החקירה, הפך לבלתי סביר. במהלך הדיון שנערך לפנַי מסרה המשיבה כי חומרי החקירה יועברו לנאשמים בימים הקרובים (ולמעשה חלקם הארי כבר היה אמור לעבור לנאשמים, בעת כתיבת שורות אלה), וככל שהדבר טרם נעשה, אדגיש כי המשיבה מצופה להעביר את חומרי החקירה, כפי שהתחייבה, בהקדם. עם זאת, איני סבור שיש בעובדה כי חומרי החקירה טרם הועברו במלואם לעורר, כדי להצדיק את שחרורו ממעצר. התיק מושא ערר זה הינו תיק גדול ומורכב, במסגרתו הוגש כתב אישום המחזיק 91 אישומים, והמתפרס על פני 163 עמודים. חומר הראיות בו רחב היקף, והוא כולל גם ראיות המורכבות מחומרים דיגיטליים, אשר לטענת המשיבה קיים קושי בהעברתן. מציאות החיים מלמדת כי תיקים בעלי היקף רב של חומרי חקירה כגון דא, מחייבים לא אחת את הארכת מעצר הביניים בו מצוי הנאשם, וכך גם המקרה שלפנינו. יתר על כן, גם חומרת המעשים המיוחסים לעורר מצדיקה את הארכת מעצרו" (בש"פ 4410/17 זר מדינת ישראל, פסקה 15 (21.6.2017)) (ההדגשות הוספו – א.ש.).

בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי חלקה של העוררת במעשים המתוארים בכתב האישום אינו קטן, לכאורה, מחלקו של הנאשם 3, מתבקשת העוררת להודיע, עד ליום 6.7.2017, האם היא עומדת על הערר שהגישה.

ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשע"ז (‏22.6.2017).

    ש ו פ ט

 

חדשות, מעצר בלתי חוקי, ניצוץ ראייתי, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים, צבי זר, שופט יורם דנצינגר

פרשת הבלוגרים – 117 ימים במעצר: נדחה הערר עו"ד צבי זר

נ121.06.2017 – 117 ימים כלואים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עקב "ניצוץ ראייתי" נגדם הנובע מבקשת הארכת המעצר, כך עולה מהחלטת כבוד השופט דנצינגר על ערר שהגיש נאשם מספר 3 בפרשת הבלוגרים עו"ד צבי זר.

לצפייה בהחלטת כב' השופט דנצינגר – ערר צבי זר נגד מדינת ישראל

הניצוץ הראייתי הוא סעיף בשם "ראיות לכאורה" בבקשת מעצר עד לתום ההליכים שהגישה הפרקליטות. הסעיף מתחיל במשפט: "בידי המבקשת (הפרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים (הנאשמים) כדלקמן…".  הפרקליטות מפרטת רשימת ראיות לכאורה כגון עדויות של מתלוננים על פגיעות נפשיות כלשהן מפרסומים, עדות מתלוננת על סחיטה באיומי פרסומים במסגרת הליך גישור, האזנות סתר הקושרות את הנאשמים לאתרים מסוימים, דוחות של ספק אתרים וחברת אשראי הקושרים את הנאשמים לאתרים מסוימים, מחשבים, טלפונים סלולרים ומסמכים הקושרים את הנאשמים לאתרים המכפישים.

הניצוץ הראייתי הוא ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים בקשר לפרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.

עו"ד צבי זר ערר לבית המשפט העליון כי חלקו בפרשה קטן מחלקם של הנאשמים 1, 2 וכי יעץ להם כעו"ד. בנוסף טען עו"ד זר כי הוא בסטטוס "מעצר ארעי" עקב אי הגשת חומרי החקירה.

כב' השופט דנצינגר דחה הערר בטענה כי קיים "ניצוץ ראייתי" לחלקו של העורר בפרשה בשל כתובות IP מביתו, ובשל ראיות שנמצאו במחשבו האישי. בעניין אי העברת חומרי החקירה במועדם כותב דנצינגר אינו מצב ראוי כלל ועיקר אך אינו מצדיק שחרורו של העורר.

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, יוחנן גמליאל, יוסי גמליאל, ילדי תימן, משפחת גמליאל, סדר יום עם קרן נויבך, פרשת ילדי תימן, קברי ילדי תימן, קרן נויבך

משפחת גמליאל על העלמו של הבן יוחנן

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – החלטה של בית המשפט השלום בירושלים שפסק פיצויים בסך 220 אלף שקלים למשפחת גמליאל שתבעה את החברה קדישא "קהילת ירושלים" מכיוון שלא ידעה לומר למשפחה היכן קבור בנה, בניגוד לתצהיר מטעמה. משפחת גמליאל מנהלת שנים מאבק לאיתור בנה יוחנן. כשיוחנן היה בן 9 חודשים נמסר לה שהוא נפטר אבל מעולם לא התאפשר להם לראות את גופתו. הם מעולם לא זכו לקבור אותו ובמקום בו טענו בחברה קדישא שהוא קבור, נקבר בכלל אדם אחר. מבחינת משפחת גמליאל אגב, יתכן מאוד שיוחנן עדיין חי. אוריה אלקיים כתבנו הביא את הסיפור הזה, נדבר איתו ועם אחיו של יוחנן, יוסי.

חדשות, חטיפת ילדי תימן, ילדי תימן, ניסויים בבני אדם, ניסויים בילדי תימן, ניסויים בילדים, נעמה קטיעי, סדר יום עם קרן נויבך, פרשת ילדי תימן, קרן נויבך, שלומי חתוכה

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – ניסויים בילדים. ניסויים בילדים שככל הנראה הובילו למותם. המוח מסרב לתפוס אבל הפרוטוקולים מתוך ועדות החקירה הממלכתיות שנחשפו ב"ישראל היום" מאשרים את מה שפעילים רבים יודעים כבר זמן. את העדויות של הורים ושל ילדים למעשים שהמוח מסרב לתפוס אבל נעשו. עדויות שכבר נשמעו בעבר. מה אנחנו יודעים ומה עוד מוסתר מאיתנו? בשיחה משתתפים הפעילים בנושא נעמה קטיעי ושלומי חתוכה.

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם
ניסויים בילדי תימן – ישראל היום 14.06.2017

 

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם – סדר יום עם קרן נויבך – 20.06.2017

בית משפט השלום, בית משפט השלום ירושלים

קבר תינוק "נעלם": חברת קדישא תשלם לבני המשפחה 180 אלף ש'

יוני 2017 – ועדת החקירה של פרשת "ילדי תימן" קבעה שהתינוק נפטר ונקבר בירושלים ב-1954, אם כי המשפחה עדיין חושדת שלא כך היה. לאחרונה ביהמ"ש קיבל את תביעתה נגד חברה קדישא שלא הצליחה לאתר את קברו.

לצפיה / הורדת פסק הדין בית משפט נשלום ירושלים 60186-01-15 – הקלק כאן

משפחת גמליאל
משפחת גמליאל

"עניינה של התביעה בפרשה כאובה, קשה ונוגעת ללב. לטענת התובעים, בשל התרשלותה של הנתבעת לא ניתן לאתר כיום את מיקום קברו של בן משפחתם" – כך נפתח פסק דינו של השופט דוד גדעוני מבימ"ש השלום בירושלים, שדן בתביעת בני המשפחה נגד החברה קדישא.

"המנוח" הוא למעשה תינוק שנפטר בשנת 1954 בגיל תשעה חודשים, מספר ימים לאחר שהוריו הגיעו עמו אל בית חולים כיוון שחש ברע. התביעה הוגשה לפני כשנתיים על ידי אמו וארבעת אחיו ואחיותיו.

התובעים טענו בין היתר כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ניהלה רישום ומעקב אחר נתוני מיקום מדויקים של חלקות קבר ושמות הנפטרים, ועל כן אין אפשרות לפקוד את קברו של המנוח.

התובעים אף סיפרו שהאם ובעלה ז"ל לא ראו את גופת בנם או את חלקת הקבר שלו ולא קיבלו מסמך כלשהו המעיד על פטירתו.

למעשה, עד היום מקנן בלבם של התובעים חשש כבד שאולי המנוח לא נפטר אלא נחטף ונמסר לאימוץ, כחלק מ"פרשת ילדי תימן". יש לציין שעניינו הובא לפני ועדת החקירה הממלכתית שדנה בפרשה בשנת 2001. על יסוד מסמכי בית חולים ותעודת פטירה, הוועדה קבעה כי המנוח נפטר ב-1954 והובא לקבורה בהר המנוחות, וציינה חלקה, גוש ומספר קבר.

התובעים סיפרו שאביהם סירב לעסוק בחיפוש אחר קברו של בנו המנוח משום שהדבר גרם לו לשברון לב. בשנת 2010 החלו בני המשפחה לנסות ולאתר את הקבר על פי הפרטים שצוינו על ידי ועדת החקירה, אך ללא הצלחה.

חברה קדישא טענה כי התובעים לא פקדו ולא ביקשו לפקוד את קברו של המנוח משך עשרות שנים וכי הם מוּנעים מבצע כסף.

לגופם של דברים, נטען בין היתר כי החברה פעלה כדין וכי באותה תקופה הנוהג ביחס לקבורת ילדים ותינוקות היה שונה לעומת היום. מכל מקום, לטענתה יש בידיה מפות מדויקות המצביעות על מיקום הקבר.

"טענות מקוממות"

אך מודד מטעם ביהמ"ש הסתייג מן התרשימים שהציגה הנתבעת וקבע כי מיקומו של הקבר אינו מדויק.

משכך, השופט גדעוני ציין כי הטענות בדבר מיפוי וסימון נטענו באורח סתמי. עוד הוא ציין כי "מהתשתית שהונחה לפני בית המשפט עולה כי מדובר בתיעוד שנערך באופן בלתי סביר ובלתי מספק".

לאחר שניתח את המסמכים לעומקם השופט קבע כי "בסופו של יום מהראיות שהובאו לפני בית המשפט עולה בבירור כי אין כיום אפשרות לאתר את מקום קברו של המנוח".

בכל הקשור לגובה הפיצוי, השופט ציין את המובן מאליו: "מדובר בכאב שילווה את התובעים עד סוף ימיהם".

לגבי הטענות בדבר "בצע הכסף", השופט הגיב בחריפות וציין כי "מדובר בטענות מקוממות שיש בהן כדי להעצים את הפגיעה בתובעים. לכך יש להוסיף כי לאורך ההליכים טענה הנתבעת כי יש בידה להצביע על מיקומו המדויק של קבר המנוח. טענה זו התבררה כבלתי נכונה".

מאידך, השופט התחשב בכך שהנתבעת ניסתה להקל על כאבם של התובעים כשהציעה להם להקים מצבה בחלקה הנדונה. בסיכומו של דבר השופט חייב את הנתבעת בפיצויים בסך 180,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אבי אברמוביץ, עו"ד קארן בכור
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אריאל ינובסקי

עו"ד מוטי קראוס עוסק/ת ב- דיני נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

ביטוח לאומי, גוינומטר, ועדה רפואית, ועדה רפואית ביטוח לאומי, חדשות, מכשירי מדידה, נכות מעבודה, עו"ד ברוך בן פזי, פניות הציבור ביטוח לאומי, קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה

ועדות רפואיות ביטוח לאומי – כל רופא אמור להצטייד במכשיר מדידת טווח תנועת מפרק

מ1
מדידת טווח תנועת מרפק בעזרת גוינומטר

אפריל 2017 – טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינם פרמטרים משמעותיים ומכריעים לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.

למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

מכתב המוסד
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי – מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?
חדשות, חומר ראיות, לורי שם טוב, עו"ד יהונתן רבינוביץ', פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: כמה זמן נדרש ללמוד 4 טרה בייט חומר ראיות?

חומר ראיות14.06.17 – בדיון שהתקיים ב- 14.06.2017 בבית המשפט העליון טען עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של העיתונאית לורי שם טוב כי בנוסף ל- 40,000 דפי חומר חקירה ו- 150 דיסקים הודיעה לו הפרקליטות על כוונתה להעביר אליו עוד כ- 4TB מידע חומר ראיות על דיסק קשיח ועוד כ- 100 דיסקים.

נשאלת השאלה כמה זמן ידרש לעו"ד יהונתן רבינוביץ' ללמוד את חומר החקירה.

נבדוק תחילה זמן לימוד של 40,000 דפים. נניח שעו"ד רבינוביץ' קורא דף במשך דקה. ידרש לו 40,000 דקות או כ- 666 שעות. אם יקרא כל יום 12 שעות יספיק תוך כחודשיים ללמוד 40,000 דפים, בהנחה שילמד גם בסופי שבוע.

נבדוק כמה זמן ידרש לעו"ד רבינוביץ' ללמוד 4TB מידע. אם המידע הוא דפים ונניח כי נפח כל דף הוא 1MB זיכרון, אזי ישנם 4 מיליון דפים ללמוד. נניח כי לכל דף נדרשת דקה ללמוד. כלומר ידרשו לעו"ד רבינוביץ' ללמוד 4 מיליון דפים כ- 4 מיליון דקות או 67,000 שעות או 5,500 ימים (15 שנה) בהנחה שיעבוד גם בסופי שבוע.

אולם זוהי הנחה אופטימית מידי. נפח דף ממוצע הוא 50k וזמן הלימוד של דף בממוצע הוא 3 דקות. במצב זה זמן הלימוד של 4 טרה בייט של דפים יהיה כ- 2,250 שנים.

וכל זה עוד לא מדדנו את זמן הלימוד של 250 הדיסקים.