אליה נוס, בית משפט לענייני משפחה, בית משפט לענייני משפחה פתח תקוה, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, חדשות, ירון מידן, מוטי לייבל, ניתוק ילדים מהוריהם

מחאת הורים מול בית שופטת המשפחה אליה נוס

פברואר 2017 – הורים שאינם רואים את ילדיהם במשך חודשים ושנים עקב צווים שיפוטיים נוקשים ואנכרוניסטיים  מוחים מול בית שופטת בית משפט לענייני משפחה אליה נוס.

בית אבות, בית אבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, הזנחת חוסים, הזנחת קשישים, התעללות בחוסים, התעללות בחסר ישע, התעללות בחסרי ישע, התעללות בקשישים, חדשות, יוסי מזרחי, לשכת הרווחה חיפה, מוסד סיעודי, פשעי משרד הבריאות, פשעי משרד הרווחה, קשיש סיעודי, תחקיר בתי אבות

מכות רצח והזנחה פושעת על קשישים בבית אבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

בעקבות התחקיר ששודר ב"חדשות סוף השבוע": מעצרים בבית האבות "נאות כיפת הזהב"

לאחר שידור התחקיר של יוסי מזרחי שחשף פגיעה קשה בקשישים חסרי ישע בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, עצרה המשטרה חלק מהעובדים שתועדו. אזרחים הפגינו: "עוברים פה התעללות". זעזוע גם במערכת הפוליטית

יוסי מזרחי | חדשות 2 | 19/02/17

התחקיר ששודר אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע", שבמרכזו תיעוד קשה לצפייה מצמרר של הנעשה בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, הוביל למעצרים: לאחר התיעוד שחשף התעללות קשה של מטפלים בקשישים חסרי ישע, המשטרה עצרה חלק מהעובדים שתועדו. החשודים יובאו היום לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בחיפה, וחקירת המקרים שפורטו בתחקיר – בהם מכות, קשירות ואיומים – נמשכת.

התחקיר עורר סערה גדולה ושורת גינויים והבטחות במערכת הפוליטית לפעול בנושא. תושבים מהשכונה אף הגיעו אמש לכניסה לבית האבות ודיברו על הזעזוע מהתמונות ששודרו.

בועז כהן, ממארגני ההפגנה, אמר לחדשות 2 Online: "כעיתונאי, תושב השכונה ואזרח מודאג באתי הן כדי לסקר את ההפגנה והן להביע את זעזועי מהכתבה ששודרה הערב".

מפגינה אחרת אמרה לכיוון השוטרים שהוצבו במקום: "שנים אנשים פה עוברים התעללות ואף אחד לא מתייחס ואף אחד לא שם לב אליהם. עכשיו אתם רוצים לבדוק, אחרי שזה יצא בערוץ 2?".

"חייבים להתערב ולהפסיק את הזוועות" "חייבים להתערב ולהפסיק את הזוועות" | צילום: "עורב חקירות", חיפה

בתחקיר נחשף כי מטפלים בבית האבות מתעללים באופן קבוע ושיטתי בקשישים הגרים במקום. א', מטפל סיעודי כבר 13 שעזב את המקום לאחר מספר חודשים, תיעד את המתרחש. "החלטתי לשבור שתיקה של אלפי מטפלים שלא מעזים להגיד מה קורה בתוך בית האבות", הוא מסביר. "נתקלתי בדברים שלא חלמתי עליהם בסיוטים שלי. לא יכולתי להמשיך, אי אפשר להמשיך".

מבית האבות "נאות כיפת הזהב" נמסר בתגובה: "הממצאים שהוצגו בכתבה קשים ועגומים. עם קבלת המידע, הגשנו תלונה במשטרה כנגד העובדים המדוברים, וזימנו אותם לשימוע. הקמנו ועדת בדיקה פנימית ופנינו למשרד הבריאות שיערוך בדיקה עצמאית משלו. באישור משרד הבריאות נתחיל השבוע ברישות בית החולים במצלמות, כשבחדרים יותקנו מצלמות בכפוף לאישור המשפחות. מחר יזומנו כל עובד בית האבות לשיחה על חומרת העניין.

"אנו מביעים צער עמוק על הממצאים, עדכנו את המשפחות, ובכוונתנו לעבוד מולן בתיאום ובשקיפות מלאה, כדי שנוכל לתקן ולו חלק מהעוול שקרה. בית האבות בעל מוניטין רב שנים שמעניק טיפול מעולה לדיירים זהו מקרה חמור וחריג שאירע במחלקה אחת מתוך 12 מחלקות הפועלות במקום".

עורכות הדין תמי אולמן ודנה נוף המייצגות את אנדריי קיס, אחד המטפלים החשודים, מסרו בתגובה: "טרם צפינו בחומרים, אולם מרשנו אומר שאין זו דרכו להכות, ויטען שלא מדובר בו". יתר העובדים שמופיעים בכתבה בחרו שלא להגיב.

"החלטתי לשבור שתיקה" "החלטתי לשבור שתיקה" | צילום: חדשות 2

תגובות זועמות גם במערכת הפוליטית

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הגיב בטוויטר לתחקיר וכתב: "תחקיר ערוץ 2 על הכאת הקשישים וההתעללות בהם מזעזע וקורע לב. אני בטוח שהמשטרה תפעל במהירות ובעדיפות עליונה כדי להביא לדין כל מי שאחראי לתמונות הקשות. אין דבר חמור ואכזרי יותר מהתעללות בחסרי ישע ועלינו להקיא מקרבנו כחברה כל מי שעושה דברים כה נוראים ולוודא שהוא ישלם מחיר כבד".

שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי צייץ בטוויטר: "צילומים מזעזעים, קורעי לב בערוץ 2 של התעללות בקשישים בבית אבות בחיפה. אנחנו, חברי הממשלה, חייבים להתערב ולהפסיק את הזוועות בחלק מבתי האבות".

יו"ר המחנה הציוני וראש האופוזיציה יצחק הרצוג אמר כי "תחקיר חדשות 2 בבית האבות בחיפה מחריד. המשטרה חייבת לחקור מיד. משרד הבריאות חייב לפשוט ולסגור. חקיקה וביקורת נוקשה – מחוייב המציאות". קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, הודיעה בעקבות שידור התחקיר בחדשות 2 כי תכנס "ביום חמישי הקרוב דיון דחוף בוועדה. לא ניתן למצב להימשך".

קריאות לסגירת בית החולים קריאות לסגירת בית החולים | צילום: חדשות 2

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לאזרחים וותיקים, אמר כי התחקיר מלמד על כך ש"מתחת לאפו של משרד הבריאות מתחוללת שערוריה גדולה. 80 עובדי הפיקוח של משרד הבריאות אינם מסוגלים לאתר את ההתעללות המבישה בדיירי בתי האבות. זוהי תמונת ראי של כשלונה המוחלט של המדינה בטיפול באזרחיה הוותיקים. אני פונה למבקר המדינה לחקור את מחדל בתי האבות, שהמדינה נושאת באחריות מלאה לו".

בנוסף, ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני הודיע שיקדם חוק שיטיל אחריות גם על מנהלים ונושאי משרה בבתי האבות. "מדינת ישראל הפקירה את הסיעוד והקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף אנושיים שסופגים השפלות, מכות, קשירות ממושכות והתעללות קשה", אמר. "לאור העובדה שתופעות אלו התגלו בעשרות בתי אבות לאחרונה מוכיחה שהפיקוח של משרד הבריאות פשוט כשל".

הונאות משרד הרווחה, הטלוויזיה החברתית, חדשות, עם הפנים לקהילה, פרופ. אסתר הרצוג

עם הפנים לקהילה או פיקציית רשויות הרווחה לעוד תקציבים

מניפולציות משרד הרווחה לסחוט תקציבים ומשאבים. רשויות הרווחה מציגים מצגת שווא פרוייקט "עם הפנים לקהילה" שבו הם אמורים לטפל בילדים בקהילה במקום במוסדות חוץ ביתיים כגון פנימיות אומנה אמוץ, ועוד.בפועל כמות הילדים שנתלשים מביתם בעלייה ומשפחות נוספות מטופלות בכפייה בפקוייקט "עם הפנים לקהילה".

הטלביזיה החברתית – 1.02.2017 – עם הפנים לקהילה, האמנם?

תמלול הכתבה:

קריינות: הביקורות הגוברות בשנים האחרונות על הקלות בה מוציאים ילדים מחזקת הוריהם לפנימיות, אומנה או אימוץ, הובילה את אגפי הרווחה להקים מרכזי הורים-ילדים, כחלק מהשירותים החברתיים ברשויות המקומיות. אם יתמזל מזלם, הורים לילדים בסיכון יקבלו הזדמנות לזכות בטיפולל משפחתי וליווי מקצועי בתוכנית "עם הפנים לקהילה".

נטלי: אמרו לנו להרחיק ילד מהבית ולגורל שלו אחר כך לא ידענו, של משפחה מאמצת או של פנימייה, לא ידענו.

כתבת: מה קרה?

נטלי: בעיות בלימודים, בעיות בקשר בין החברים, בקליטה בבית ספר.

קריינות: בעקבות תלונות מבית הספר על התדרדרות בתפקודיו של בנה, הוצע לנטלי טיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים בראשון לציון כהזדמנותת אחרונה, לפני הרחקתו מחזקתה.

אפרת: משפחות שמגיעות אלינו, זה לפעמים נוראי מבחינתם, שאומרים להם שהילד אם לא יקרו שינויים בתקופת זמן שניתנה להם אז הם יחזרו לוועדה, והועדה תקבל איזה שהן החלטות על מסגרות חוץ ביתיות.

קריינות: אלכס, לקח את בנו תחת חסותו לאחר שש שנות גירושים. יחד הם מקבלים הכוונה לחיים משותפים.

אלכס: לפני איזה שנה ומשהו, פשוט התחיל להידרדר אל רחוב. לא רצה להיות בתוך הבית ביחד עם האמא. הגיע מצב שאי אפשר לסבול וזה כואבב הלב. האמת, אני פחדתי – זה הילד שלי, אמרתי אני צריך לעשות את זה. חייב.

קריינות: נטלי, אלכס והורים נוספים, קיבלו לא רק גלגל הצלה מפני הוצאת ילדיהם מחיק המשפחה, אלא גם ארגז כלים להמשך הדרך. הם מטופליםם על ידי מרכז הורים-ילדים, כחלק מהתכנית "עם הפנים לקהילה".

ורד רוטפוגל: התכנית "עם הפנים לקהילה" התחילה בשנת 2004, אבל מאז היא הפכה למדיניות. כשהתפישה הבסיסית של המשרד – שמקומו שלל הילד, המקום הטבעי שלו הוא בחיק משפחתו.

קריינות: בתחילת התוכנית "עם הפנים לקהילה" כ-45% מהכספים שהוקצו להוצאת ילדים מביתם הועברו להשקעה בתוך הקהילה. ההצלחה לאא האריכה ימים, והכוונות הטובות התמוססו בדרך. ב-2011 משרד הרווחה קיצץ בהקצאת המשאבים עבור פיתוח שירותים בקהילה. בראשון לציון ישנם כאלף ילדים בסיכון. כולם היו יכולים להפיק תועלת מרובה מטיפול משפחתי במרכז הורים-ילדים, אך תקצוב מועט מגבילל את המרכז לטפל רק ב-100 נפשות בשנה.

אתי: גיהינום עלי האדמות זה מה שעובר עלי שבוע ללא בתי, מי מכסה אותה? מי זה שמלמד אותה? מי זה שמדבר איתה?

קריינות: מזלה של אתי לא שפר עליה. במקום מגוריה לא קיים מרכז הורים-ילדים שנותן מעטפת כמו זו שבראשון לציון. במקום זאת, הרווחה הציעהה לאתי טיפול עם בתה הקטנה במרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות.

אתי: כשבתי הייתה בכיתה א', אני הוזמנתי לרווחה. זרקו לי כבדרך אגב ובזלזול מה, איזה פתק על השולחן וטענו שאני ארוץ לרבי מברך עם ביתי, שהיה ידוע לי שברבי מברך יש מבנה שנותן טיפול פסיכיאטרי שהוא לאנשים. אז לא הלכתי.

קריינות: מכיוון שאתי לא הלכה לטיפול המוצע והמצב של בתה החמיר, היא נלקחה ממנה לפנימייה. פרופ' אסתר הרצוג מהעמותה לזכויות ילדים הורים טוענת שלרווחה אין כוונה אמתית לשיקום ילדים בסיכון בתוך הקהילה.

אסתר הרצוג: אם הייתה פה מדיניות, של מה שמשרד העבודה והרווחה קרא ב-2004, הם הוציאו חוברת אז שנקראה "עם הפנים לקהילה" ואם הם היו באמת ממשיכים, והם התחילו בזה, והכוונות של אלה שיזמו והגו את התוכנית היו כנות אני מאמינה, אבל אם הם באמת היו ממשיכים עם זה אז הסיפור היה נראה אחרת לגמרי. אני קראתי פרוטוקול של הכנסת שבו מנהלת מחלקת הרווחה בראשון לציון אומרת "טוב, אצלנו ראש העיר לא רוצה להוציא ילדים" ואז כולם מתיישרים הם לא מוציאים ילדים, כמעט אולי. אף אחד שם בתוך הוועדה לא רוצה לשמוע אותה, ממש משתיקים אותה. ולאיפה הולכים התקציבים? הם הולכים לעוד ועוד מכסות של הוצאת ילדים כי הלובי, הלובי של אותם ארגונים של מועצה לשלום הילד והמועצה לילד החוסה – הלובי שלהם מאוד מאוד חזק.

קריינות: בראשון לציון המגמה היא נגד הוצאת ילדים מביתם. מאז 2011, העירייה מחזירה לרווחה את הכסף שנשאר להם מהתקציב שמיועד להוצאה חוץ ביתית, בזמן שילדים בסיכון נותרים בביתם ללא טיפול קהילתי נאות.

בתיה וענונו: יש לנו רשימת המתנה, גם לפה למרכז הזה, גם למועדוניות יש לנו רשימות המתנה אדירות. על כל נגיד ילד שאנחנו מקבלים יש עוד שני ילדים שנותרים בהמתנה.

קריינות: כיום, כעשור לאחר יישום התכנית "עם הפנים לקהילה", שליש מהרשויות בארץ אינן מפנות תקציבים שיועדו להוצאה חוץ ביתית לטובת טיפול בילדים ובמשפחות בתוך הקהילה. משתמע שגורלו של ילד בסיכון תלוי בראש ובראשונה במקום מגוריו.

אתי: הבת שלי בת 10, חייכנית, ילדה מקסימה ואנחנו מחכים לה בבית.

סוף תמלול הכתבה: עם הפנים לקהילה, האמנם?

האגודה לזכויות האזרח, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, משכית בנדל, סדר יום עם קרן נויבך, קרן נויבך

עו"ד משכית בנדל על זכותם הבסיסית של הורים להיות מיוצגים בוועדת החלטה

עושים סדר עם קרן נויבך – פברואר 2017 – עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מדברת על זכותם הבסיסית של הורים להיות מיוצגים בועדות החלטה שם מוכרע גורלם של ילדיהם.

ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות
(ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות
מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים
בשעריהן.

לצפיה / הורדת העתירה הקלק כאן

FDA, FDA - סוכנות המזון האמריקאית, חדשות, טוני שחר, נוגדי דיכאון, סיכוני התאבדות, סימבלתא, תופעות לוואי נוגדי דיכאון

נוגדי דיכאון עלולים להיות מסוכנים

%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%93%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f2
נוגדי דיכאון עלולים להיות מסוכנים

נוגדי דיכאון יכולים להיות מסוכנים , טוני שחר , 01.02.2017 , הארץ

שני מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים מבססים את  המסקנה שנוגדי דיכאון יכולים ליצור דחפים אובדניים או אלימים

אינני בקיא בפרטי הטרגדיה שקרתה בירושלים כאשר אם רצחה את ארבע ילדותיה ושמה קץ לחייה. אנו יודעים שהאישה הייתה בדיכאון והייתה בטיפול פסיכיאטרי. בדירה שהוצתה נמצאו שרידי כדורים פסיכיאטריים שהאישה נטלה, קרוב לוודאי. כל הפסיכיאטרים שהביעו דעתם על המקרה, דיברו על הצורך לפנות לטיפול מוקדם ככל האפשר. זה אמור, לדעתם, להפחית את הסיכון להידרדרות. בצדק. איש מהם לא הזכיר את האפשרות שטיפול בנוגדי דיכאון הוא בעל פוטנציאל סיכון משמעותי. מאחר שאיני מצוי בפרטי הפרטים של המקרה הטרגי, וגם לא בהשתלשלות שקדמה לאסון, איני מסוגל לקבוע שנוגדי הדיכאון הם שיצרו את הטרוף שאחז באישה. אבל האפשרות הזאת קיימת וצריך להיות מודעים לה.

זה מכבר קיימת ההכרה שנוגדי דיכאון מעודדי סרוטונין עלולים לגרום להחרפת הדיכאון ובמיוחד ליצירת או להחמרת דחפים אובדניים או אלימים. שורה של מחקרים בשנים האחרונות תיעדו זאת והובילו את ה-FDA לדרוש לכלול בעלון התרופות אזהרה בדבר מסוכנותן ובדבר הצורך לפקוח עין על המטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון. זאת לגבי מטופלים צעירים עד גיל 24. אלא שבינתיים הצטברו עדויות מחקריות שגם מטופלים מבוגרים יותר עלולים להגיב רע לנוגדי דיכאון, בשיעורים לא מבוטלים. ה-FDA קובע בהודעה שפרסם כבר ב-2007 ש"כל המטופלים בנוגדי דיכאון חייבים בבקרה צמודה כדי לזהות מבעוד מועד הידרדרות קלינית, אובדנות ושינויים בלתי שגרתיים בהתנהגות, בעיקר בתחילת הטיפול התרופתי. גם כאשר משנים מינון — מעלים או מורידים, קובע ה-FDA שצפויות תופעות כגון חרדה, אי שקט, חוסר שינה, רגזנות, עוינות, אימפולסיביות ואקטיזיה (חוסר שקט פסיכומוטורי קיצוני)". ה-FDA גם מנחה את המטפלים והמשפחות לפקוח עין מקרוב על המטופלים כדי לאתר תופעות כאלה, וזאת ברמה יומיומית, מאחר והשינויים עלולים להיות פתאומיים. יש להניח שאילולא גרס ה-FDA שהתרופות מהוות סיכון גדול, לא היה ממליץ על פיקוח כה הדוק. הסיבה שנדרש זמן רב על מנת שהמסוכנות של נוגדי הדיכאון תוכר ותזכה להתייחסות מטעם ה-FDA, היא שבמשך שנים עוותו יצרני התרופות במכוון את ממצאי המחקרים שנערכו על ידם. במקום לדווח על כל מקרי האובדנות והאלימות ככאלה, הם סווגו בקטגוריות הפחות מרתיעות של "אימפולסיביות" או "תנודות רגשיות". עד אשר חוקרים כמו הפסיכיאטר הבריטי דייוויד הילי ואחרים חשפו את המניפולציה והעובדות אט אט הועמדו על דיוקן.

מחקרים שהתפרסמו בחוד־שים האחרונים מבססים את המסקנה שנוגדי דיכאון מהווים סכנה לנוטלים אותם. במחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Journal of the Royal Society of Medicine נמצא שבקרב נבדקים בריאים (מתנדבים לא בדיכאון), הנוטלים נוגדי דיכאון הוכפל שיעור האירועים מבשרי אובדנות ואלימות לעומת נבדקים שטופלו בפלצבו. במחקר אחר שפורסם בקנדה ב-2016 בכתב העת Canadian Medical Association Journal נמצא שתופעות לוואי המעלות את סכנת האובדנות והאלימות נצפו בשיעור הגדול פי חמישה אצל נשים שטופלו בנוגד הדיכאון סימבלטה לעומת נשים שנטלו פלצבו (מדובר בנשים שנטלו סימבלטה כתרופה למניעת בריחת שתן).

כדאי לציין שעל מנת לזהות את הסכנות הגלומות בנטילת נוגדי דיכאון חייבים היו החוקרים לבקש גישה ישירה לנתוני הנבדקים במחקרים. בפרסומים הרשמיים, עקב המניפולציות שבוצעו בנתונים, הממצאים "המרשיעים" נעלמו. הם חזרו והופיעו רק כאשר התאפשרה גישה לחומר המקורי.

אזכיר כאן את מקרהו של הטייס הגרמני אנדראס לוביץ שריסק את מטוסו על הרי האלפים וגרם למותם של 149 נוסעיו בשנת 2015. בשרידי הרקמות שלו נמצאו עקבות של שני נוגדי דיכאון אותם נטל באותה עת. כל אחד מהם, לא כל שכן שניהם, יכול להוות סיכון. כמעט כל המקרים של הרציחות ההמוניות שהתרחשו בארה"ב בשנים האחרונות, בעיקר על ידי צעירים, קרו תוך התקפי טרוף תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות שכללו נוגדי דיכאון. חקירות העלו שהמקרים קרו סמוך להתחלת הטיפול או בעת העלאת המינון.

לאור ממצאי המחקרים האחרונים והמקרים שפורסמו בתקשורת, אי אפשר שלא להזהיר מטפלים ומטופלים כאחד בדבר מסוכנותם של נוגדי הדיכאון. יאמרו פסיכיאטרים שאובדנות קיימת לעתים אצל הלוקים בדיכאון גם בלי נטילת תרופות. זה נכון, אבל מחקרים הראו בוודאות שהסיכון לפתח אובדנות ואלימות גובר באופן משמעותי אצל נוטלי התרופות. זאת ועוד, מה שמאפיין את האובדנות והאלימות בעקבות התרופות הוא האופי הבלתי צפוי של התופעות. מדובר באנשים שיום לפני הופעת הטרוף ולעתים אפילו שעה לפני כן נראו רגועים ובלתי מסוכנים. הסכנה שבנטילת נוגדי דיכאון הוכחה כיום מעבר לכל ספק.

יש כיום הוכחות אמפיריות בדבר יעילותן של התערבויות פסיכולוגיות בדיכאון ולכן, אנשים עם דיכאון, עדיף שיטופלו בטיפול פסיכולוגי שחייב יהיה להיות צמוד ואינטנסיבי, כאשר מדובר בדיכאון חריף.

ד"ר טוני שחר הוא פסיכולוג קליני

ועדת שלגי, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת ילדים לאימוץ בחו"ל, חטיפת תינוק לאימוץ, חטיפת תינוק מבית חולים, ילדי תימן, מחנה עין שמר, פרשת ילדי תימן, שוש מדמוני

העדות שוועדת שלגי לא שמעה: "הילדים לא מתו, הם נחטפו לארה"ב"

העדות שוועדת שלגי לא שמעה: "הילדים לא מתו, הם נחטפו לארה"ב" , שוש מדמוני , 20.12.1994 , ידיעות אחרונותאחות שעבדה במחנה עין שמר: "אני יודעת מה קרה ואני חייבת לספר"

"ילדי תימן לא מתו, הם נחטפו וחלקם הגדול הועבר לארה"ב". כך טוענת ר.ק, שהיתה אחות במחנה העולים עין שמר בשנות ה- 50….

ר.ק: "אני הייתי לוקחת שניים שלושה תינוקות באמבולנס לעפולה. היינו משאירים שם תינוקות בריאים וכשחזרתי לשם למחרת התינוקות נעלמו. כששאלתי איפה הם אמרו לי שהם מתו. אני יודעת שהם היו בריאים, לא היה להם שום דבר. מסרו אותם לאימוץ, רובם הועברו לאמריקה.

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%95
אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חד הוריות, חד הורית, חדשות, ייצוג משפטי, נפגעי משרד הרווחה, סדר יום עם קרן נויבך, עינבר קלדרון, קרן נויבך

עינבר קלדרון מעידה על פשעי משרד הרווחה בועדות החלטה

סדר יום עם קרן נויבך , רשת ב – 12.02.2017 – ענבר קלדרון, אם חד הורית נכה, מעידה על האופן בו משרד הרווחה ביקש לקחת ממנה את ילדתה, מרגע הלידה. על הזלזול שחוותה מצד עובדת סוציאלית שהבהירה לה שהיא תדאג לכך שהילדה תצא מרשותה, איך החתימו אותה מבלי שתבין את המשמעות על צו נזקקות ובכך סללו את הדרך בכוונת מכוון להוצאת הילדה מהבית, איך אושפזה בכפייה בשער מנשה ע"י הרווחה בטענה שהיא רוצה להתאבד ואיך שיגר משרד הרווחה ילדה בת שש לחיפה במונית לבדה למעון באחת בלילה. איך נפתחו לה שמונה תיקים פלילים שנסגרו בלא כלום ואיך כל הזמן היא מצאה עצמה יושבת באותן וועדות של משרד הרווחה מול סוללת אנשי מקצוע שלא היו לה כלים להבין חלק גדול ממה שהם אומרים. ועל המאבק הממושך שניהלה, בעזרת עורך דין, עד שהילדה הוחזרה אליה.